הרפובליקה ההלנית | חלק ב'
שוב שבוע טוב, חנוכה שמח, לכם קוראי היקרים.
בשבוע שעבר התחלנו לסקור את יוון, את האתוס היווני, את המדינה שהכריזה בריש גלי: אין לנו חלק באלוקי ישראל. אנו נמשיך את הסקירה, שמתאימה כל כך לימי החנוכה, בה ניצוצות הזהב מרצדים, ובלהבת החנוכייה מוסיפים קדושה ומתעצמים באהבת השם, מוסיפים התמדה, הולכים ומגבירים את אש התורה היוקדת, את להט האמונה המלהיבה כל נפש יהודית, ואף שלטון, אף אומה, עזה וחזקה ככל שתהיה, לא תוכל לה לאומה קטנה שתורת אמת אוחזת שלובה באהבה בידם של צורבא מדרבנן, של הפעוט בחיידר שלומד אלף בית ואביו מגיר דמעות כמים לפני קונו בבקשה אחת ויחידה, כחנה בעת התחננה לפני שמואל במצפה שמעל ביתי, לו יגדל לנער שחובק את הגמרא הקדושה ולומדה בחשק רב, מקיים מצוות ד' בהידור ושמחה.
אור השמש המרצד בחנוכייתי, די לו שילהיב את נפשי להמשיך את הסקירה על אם כל הממלכות שניסתה ולא יכלה לה, לשה בין שבעים זאבים.
• • •
יוון האמורה שהובילה את נס ההשכלה, הפיקה מקרבה את גדולי הפילוסופים בכל הדורות, בהם אנו מכירים את גדולי הפילוסופים שצמחו שם כמו דמוקריטוס, סוקרטס אפלטון ואריסטו {אריסטו – עליו התבטא הרמב"ם באיגרתו לרבי שמואל אבן תיבון(איגרות הרמב"ם) דעת אריסטו היא תכלית דעת האדם מלבד מי שנשפע עליהם השפע האלוקי}. דמוקריטוס, הוא הקדום מבין הפילוסופים, שמשנתו המקדשת את הנאת החיים ואי הסבל בהם כערך לחיים, היה הראשון להפצת תודעת הכפירה כערך עליון, המנווט את תרבות יוון מני אז.
חופש או מוות, הוא האתוס הרשמי של יוון בימינו.
בתרבות שכזו, שראתה באדם ערך נעלה, צמחה לה תרבות הגוף, המקדשת באדיקות את טיפוח הגוף, ומכאן האצטדיונים (מקור השם במילה סטדיון המציינת יחידת מידה בת 192 מטרים. ברומא היה אצטדיון בגודל של 192 מטר אורך. שנתן את השם למבנה המשמש למשחקים ותחרויות המקדשות את הגוף ומבכרות אותו על הנפש) שהיו מפותחים בתרבות היוונית. כך גם אולימפיה היא עיר שבה נערכו המשחקים האולימפיים הראשונים הנמשכים עד היום. גם מרוץ המרתון בו אנשים רצים בהמוניהם, כספורט עממי התקף עד היום, החל למעשה בעיר מרתון היוונית.
• • •
יוון הינה מדינה בדרום-מזרח אירופה, שוכנת בקצה הבלקן לחופי הים התיכון, מורכבת מ 3,000- איים, לצפונה אנו מוצאים את אלבניה, מקדוניה ובולגריה, במזרח היא חולקת גבול עם טורקיה והים האגאי, במערב היא שוכנת לחופי הים היוני, כשלדרומה
היא נהנית מחופי הים התיכון.
רוב שטח המדינה הוא הררי ויבש, ונותרה לה רק כ 25% +- של קרקע הראויה לעיבוד חקלאי, ומאידך יש לה מעל 14,800 קילומטרים של חופי ים, לעומת 1,160 קילומטר של גבולות יבשתיים. האקלים הוא ים תיכוני טיפוסי, חם ולח בקיץ, גשום ואף מושלג בהרים בחורף. כיום מעל 90% מתושביה הם נוצרים אורתודוכסיים כש 4%- מוגדרים אחרים, בהם 3,500 היהודים שנותרו בה כיום, עוד 2% מוסלמים ו 4%- חסרי דת.
האדריכלות המודרנית השואבת יסודותיה מהאדריכלות העתיקה היוונית, הביאה למבנים מרשימים בעריה העתיקות, כמו אקרופוליס
(גבעה מבוצרת) באתונה שהוקם מלכתחילה במיקום גבוה השולט על דרכי הגישה לעיר שנבנתה מסביב לאותו אקרופוליס. כמובן, שאנו מדלגים על תיאור המבנים העתיקים, גם כשהם מאוד מרשימים, ששימשו כמקדשים לעובדי האלילים, שהפכו להיות מהמפורסמים בתבל, אך אשרינו שזכינו וכף רגלינו לא דרכה שם.
יהודי ארץ ישראל תחת שלטון מגף ברזל יווני, דוכאו בעיקר בענייני אמונה, וצרות רבות הביאו על עצמם יהודי התקופה בסרבם להיכנע לאמונת היוונים ולהיסחף אחר התרבות המערבית.
הגדיל לעשות אנטיוכוס אפיפנס הרביעי – (אפִּיפָאנֶס = המתגלה) – שירש את אחיו לאחר הירצחו על רקע ניסיונו לשדוד את אוצר
המקדש שכבר היה באתונה בזמן הזה (רוצחו – הליודורוס שהיה משנה למלך הסלאוקי סלאוקוס הרביעי, שנודע כמי שניסה להניח את ידיו על אוצרות המקדש) הוא קיבל ממלכה במצב נחיתי, בזמן כניעתה לאימפריה הרומאית שהחלה לתפוס כח בעולם, והכניע אותה בבושת פנים, עד שקיבל רשות -תמורת סכום כסף שהתחייב לרומאים – לשחזר את שלטונו במזרח, שכלל את מצרים ואת ירושלים.
בירושלים הוא הנהיג טרור גשמי ורוחני, הנהיג גזירות כביטול שמירת המצוות, בדגש על איסור ברית מילה, איסור קידוש החודש, איסור שמירת השבת, וכפיית אכילת בשר דבר אחר. וכאן אנו פוגשים בעוצמתו הרוחנית של עם ישראל, דוגמת סיפורה של חנה ושבעת בניה שנעקדו על קדושת השם יתברך, ובה צמחה זרוע שלטונית אגרסיבית לוחמנית של בני החשמונאים.
• • •
כשאנו מדברים על מלכי בית חשמונאי, ראוי להזכיר את הרמב"ן המפורסם, ולפני כן את הגמרא בב"ב ג: כל מאן דאמר מדבית חשמונאי קאתינא עבדא הוא וכך אומר הרמב"ן הקדוש: (בראשית מ"ט על הפסוק לא יסור שבט מיהודה) ולפי דעתי היו המלכים המולכים על ישראל משאר השבטים אחרי דוד עוברים על דעת אביהם ומעבירים נחלה, והם היו סומכים על דבר אחיה השילוני הנביא שמשח לירבעם ואמר ואענה את זרע דוד למען זאת אך לא כל הימים (מ"א יא לט) וכאשר האריכו ישראל להמליך עליהם משאר השבטים מלך אחר מלך ולא היו חוזרים אל מלכות יהודה עברו על צוואת הזקן ונענשו בהם וכמו שאמר הושע (ח ד) הם המליכו ולא ממני.
וזה היה עונש החשמונאים שמלכו בבית שני, כי היו חסידי עליון, ואלמלא הם נשתכחו התורה והמצוות מישראל, ואף על פי כן נענשו עונש גדול, כי ארבעת בני חשמונאי הזקן החסידים המולכים זה אחר זה עם כל גבורתם והצלחתם נפלו ביד אויביהם בחרב, והגיע העונש בסוף למה שאמרו רז"ל (ב"ב ג:) כל מאן דאמר מבית חשמונאי קאתינא עבדא הוא, שנכרתו כלם בעון הזה. ואף על פי שהיה בזרע שמעון עונש מן הצדוקים, אבל כל זרע מתתיה חשמונאי הצדיק לא עברו אלא בעבור זה שמלכו ולא היו מזרע יהודה ומבית דוד, והסירו השבט והמחוקק לגמרי, והיה עונשם מדה כנגד מדה, שהמשיל הקדוש ברוך הוא עליהם את עבדיהם והם הכריתום".
חסידי עליון שמסרו נפשם היו לוחמי החשמונאי, שיצאו לקרב חיי האומה כולה, נלחמו במלך אכזר שהעדיף שלטון פגאני שכבר נכחד מתרבות יוון, ובלבד שתיכחד האמונה והדת היהודית.
יוסף בן מתתיהו בספרו קדמות היהודים, (מוכר גם בשם: נגד אפיון) מביא כמה וכמה היסטוריונים שלטענתם, כל מלחמתו של אנטיוכוס ביהודים היו עילה לשדידת אוצרות המקדש.
כך או כך, ותהיה הסיבה אשר תהיה, יוון יצאה בהכרזה ממלכתית נאורה של: אין לנו חלק באלוקי ישראל, ומולם ניצבו חמישה לוחמים עזי נפש שהכריזו מי לד' אלי.
על הניסים והנפלאות שקרו לעמנו בימים ההם, אנו מודים בזמן הזה, מהללים ומשבחים לבורא עולם, על פריחת עולם התורה בעולם כולו, על שגשוגה של שושנה בין החוחים, ועל הניסים שנעשו לשושנים.
