יהדות בגולה – יהדות בולגריה

תיבת נח
תיבת נח
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin

יהדות בולגריה

במה – מגזין תוכן
הרב ישראל פישר שליט"א

 

התחלנו לפני שני פרקים, את סדרת הכתבות על התפשטות גולת אריאל בברטיסלבה, המוכרת לנו כעיר פרשבורג המעטירה, אודותיה הרחבנו מעט.
נמשיך את מסענו באזור הגיאוגרפי המוכר לנו כחֶבֶל הַבַּלְקָן. החבל נקרא על שמם של הרי הבלקן המשתרעים מגבול בולגריה וסרביה ועד הים השחור. שטחו של החבל 550,000 קמ"ר וחיים בו כ 53- מיליון תושבים.

חבל הבלקן מתאר את דרום מזרח אירופה במובן ההיסטורי והגאוגרפי. יש מהמדינות שכל שטחן ממוקם בחבל הבלקן, כמו: אלבניה, בולגריה, בוסניה-הרצגובינה, מקדוניה, מונטנגרו וקוסובו. ויש מהמדינות שנמצאות חלקית בחבל הבלקן כמו: איטליה, טורקיה, יוון, סלובניה, סרביה, קרואטיה ורומניה. כפי ששמתם לב, המסע ההיסטורי של היוונים (הם חלק מהבלקן ובעת העתיקה חלק מכריע) וניסיונם לעקור את הדת המשיך וחדר עם הרפורמה למרכז מזרח אירופה, והחל לשלוח גיצי אש זרה בשדרת העם.
לפני שניגע בשכנותיה המפורסמות של ברטיסלבה ההונגרים מצד אחד והאוסטרים מהצד השני, נצלול מעט לתוככי הבלקן, ועמכם
קוראיי היקרים, ניכנס לשטחה של בּוּלְגַרְיָה.
• • •
מדינת בּוּלְגַרְיָה, ובשמה הפורמלי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַבּוּלְגָרִית שוכנת בחצי האי הבלקני במזרח אירופה. בולגריה חולקת גבול – 608 ק"מ – עם שכנתה מצפון רומניה, מזרחה תוחם גבול  – 354 ק"מ – בים השחור, בדרומה חולקת גבול – 494 ק"מ – עם יוון ו 240- ק"מ – עם טורקיה. במערבה חולקת גבול משותף – 148 ק"מ – עם מקדוניה ו 318- ק"מ – עם סרביה.
בולגריה מחולקת מנהלית ל 28- מחוזות, כשעיר הבירה היא סופיה. המפקד האחרון נערך בה בשנת תשע"א, נמנו בה כ 7.1- מיליון תושבים, מתוכם 1.2 מיליון תושבים בעיר הבירה סופיה. נהר הדנובה )שנאזכרה בהמשך בהקשר היהודי המצמרר(, זורם לאורך תוואי גבולה הצפוני של המדינה, וכפי שהזכרנו, מזרח המדינה גובלת בים השחור. היות ושני רכסים רמים מרכזיים יש במדינה, הרודופי ונשוא הכתבה, רכס הרי הבלקן גם הוא נמצא בבולגריה.
• • •
רכס הרי הבלקן, כפי שציינו, על שמו נקרא האזור כולו, חבל הבלקן, הוא הצפוני מבין השניים. בבולגרית ובסרבית הוא נקרא סטארה פלאנינה, שפירושו "ההר העתיק". הרכס הבלקני מתחיל במזרח, בחופי הים השחור, נפרש מערבה אל תוך סרביה.
פסגת הרכס הבלקני הגבוה, הוא פסגת בוטב, המתנשא לגובה של  2,376 מטרים ונמצא במרכז הפארק הלאומי של מרכז הבלקן.
להרפתקניים שבין הקוראים, נספר שכלכלת בולגריה עוברת תהפוכה של ממש, ולמרות שיעור הצמיחה הנמוך יחסית, לשאר מדינות האיחוד האירופאי, דווקא תחום השירותים והתיירות תופס שם תאוצה של ממש, והמדינה נהנית משגשוג בתיירות נכנסת )מישראל לבד מגיעים אליה קרוב ל 200,000- אזרחים בשנה( ונחשבת היום למארחת סקי זולה ויעילה לא פחות משכנותיה העשירות למרות ההבדלים הברורים באיכות, מוצאים רוב התיירים שהמקום בהחלט מספק אותם.
אם נתעלם לרגע משונאי ישראל שקיימים בכל מקום, ומיחסה של ממשלת בולגריה בעבר ליהדות ולישראל בפרט, כשהמקרה הבולט
והזכור לשמצה הוא יירוט מטוס אל על בערב ט' באב שנת תשט"ו, שבשל  פגעי מזג אויר ורוחות עזות, סטה בשוגג ממסלולו שטס מעל יוגוסלביה, וחדר לשטח בולגריה. שני מטוסי קרב הוזנקו לעברו וציוו עליו לנחות בשדה תעופה מקומי, אך במהלך ההנחתה, אחד הטייסים ירה למטוס ופיצצו באוויר, וכל נוסעי הטיסה, בהם 12 יהודים נהרגו.

בהתמוטטות הגוש הקומוניסטי בשנת תשמ"ט, החלה התחממות יחסים מחדש בין המדינות, עד ח' אייר תש"נ חודשו היחסים הדיפלומטיים במלואם והם מקיפים ברית אסטרטגית של ממש, כולל בענייני ביטחון רגישים, וכעם האמון על הכרת הטוב במנותק משיקולים  זרים )כאהרון הכהן שהביא את מכת הדם למצריים ולא משה רבינו שהכיר להם טובה(, נכיר טובה לבולגרים, על כי באסון הכרמל הנוראי, בחנוכה תשע"א, עת העם היושב בציון עצר נשימתו בתדהמה נוכח ממדי האסון הבלתי נתפשים של שריפה בלתי נשלטת שגבתה חיי רבים ) 44 הרוגים(  שלחו הבולגרים שני מטוסי כיבוי ו 120- כבאים לסייע במאמצי הכיבוי שהצילו חיי נפש רבים.
• • •
גלות יהודי בולגריה מוכרת לנו כבר מסוף האלף השלישי, רומניוטים הכינוי שניתן לעדה שחיו בחבל הבלקן ובאסיה הקטנה. הם לא אשכנזים, הם לא ספרדים, הם משמרים מנהגים שהביאו איתם מארץ ישראל שנכבשה בידי הרומאים, והוגלו על ידם לחבל ארץ הבלקן ושם שימרו מסורת אבות.

"בית כנסת הגדול" בו התפללו בנוסח הרומניוטים קיים בקונסטנצה שבמזרח רומניה. בית הכנסת כיום ריק ממתפללים. בירושלים בשכונת נחלאות ישנו בית כנסת בית אברהם  ואהל שרה לקהילת יאנינה שם משמרים את הנוסח המיוחד להם, שאין באף קהילה מוכרת לרובינו )על מנהגי התפילות השונים והמגוונים, כמו: הרומניוטים וסידור התפילה המיוחד להם, יוצאי איטליה וסידור התפילה שלהם, יוצאי אשכנז ומנהגי החתם סופר וסידור התפילה השונה, נעמוד בהזדמנות אחרת בע"ה(. יהודי בולגריה במתכונתם זו השתמרו עד לתקופה של האימפריה הבולגרית הראשונה שהתקיימה בשנים ד'תמ"א – ד'תשע"ח, אז החל שינוי ויהודי בולגריה החלו
לתווך בין ממלכת כוזר והאימפריה, תקופה לאחר מכן, המוכרת כתקופת האימפריה הבולגרית השניה )ד'תתקמ"ה – ה'קפ"ב( זכו יהודי  בולגריה לחופש מוחלט, נהנו משגשוג רוחני וגשמי, ללא עול גלות על צווארם.
הדבר הביא לגלי הגירה יהודית לאזור, וכבר בשלהי ה'רמ"ה אנו פוגשים ביהודי הונגריה שגורשו מנחלתם, והגיעו לבולגריה למצוא
מנוח לכף רגלם. מאה שנה לאחר מכן, התווספו אליהם מגורשי צרפת  ובוואריה, ובהמשך מגורשי ספרד. אט-אט החלה בולגריה לשקוע לתוך מלחמות עם שכנותיה, ובגבור הממלכה העות'מאנית והשתלטותה על בולגריה, הורעה מצבה של בולגריה בכלל, ומצבם של יהודי בולגריה בפרט.
• • •
בשנת ה'תרל"ח בסיום המלחמה העות'מאנית – רוסית, החלה בולגריה בהענקת והשבת זכויות המיעוטים, בכלל זה ליהודים, מונה רב ראשי לקהילה והחל משטר של ארגון חיי קהילה. אבל… עמדנו על כך לא פעם, בעת רווחה כלכלית לעם, החלה במקביל נסיגה רוחנית, ה"י. וזה בדיוק מה שקרה לבולגרים. בני הקהילות לצערינו ולדאבון ליבנו, החלו לעבור תהליך קשה של פריקת עול והפכו לחילוניים לגמרי עד שכמעט ולא נזכר שם ד' בפיהם. ארגונים שונים הידועים לשמצה בעקירת הדת, עשו שמות בקהילה יהודית מפוארת שהתקיימה אז ימי הבית השני.

לאורך השנים פעלו בקהילות השונות רבנים גאוני עולם, בהם ראש וראשון לדייני ישראל מורינו הגאון רבי יוסף קארו זיע"א, בעל ה"שולחן ערוך", שחי ופעל בניקופול. כמו כן אנו מוצאים את מורינו הגאון רבי טוביה בן אליעזר זיע"א, בעל ה"לקח טוב", "פסיקתא זוטרתא" פירושים על פיוטי רבי אליעזר קאליר שחי בקסטוריה ורבי דוסא בן משה "היווני" בווידין, רבינו אליעזר פאפו בעל ה"פלא יועץ", ועוד.
כיום לצערינו הרב, לא נותרה במחוז וידין קהילה חרדית בבולגריה.

 

אולי יעניין אותך גם

השארת תגובה

הצטרפו לרשימת התפוצה של מגזין קנייטש

הדילים הכי חמים | קבוצות הרכישה המשתלמות ביותר | הטבות יחודיות למצטרפים

כוח הקנייה החזק בציבור החרדי - מעל 15,000 דיוורים ישירים​

רוצה לפרסם בקנייטש?

או שיש לך כתבה מעניינת, זה בדיוק בשבילך. 

עקבו אחרינו
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
%d בלוגרים אהבו את זה: