הגאון הגדול רבי מאיר אמסלם שליט"א, דומ"צ שכונת נווה יעקב, אב"ד "פחד יצחק" ור"כ "נר יוסף" מסכם מספר הלכות לא ידועות, שנוגעות לימי הפורים.
- בפרשת זכור גם נשים חייבות היום, ומחיית עמלק היא לאו דווקא במלחמה אלא בכל גווני, עיין מנ"ח (מצוה תר"ד) ובשדי חמד שהאריך בזה, ועוד שאינה מצוות עשה שהזמן גרמן.
- אין להוציא ס"ת לקריאה לנשים, היות וקיי"ל נשים לאו שמיה קהל, אלא ישמעו במניין של ביה"כ, ואם נאנסו יש להניח הס"ת בתוך ארון הקודש, ושם לקרוא לנשים פרשת זכור בלי ברכה.
- יש לכוון לכתחילה לקיים מצוות לא תעשה דלא תשכח, כי יש צד לומר שלאו זה הוא בגדר קום ועשה, שאם לא קרא מימיו פרשת זכור ולא זכר לעולם ממעשה עמלק הרי הוא עובר על לא תשכח, עיין מקראי קודש (ענייני פורים סי' ב').
- יל"ע האם מוקף יכול לקרוא מגילה במוקפים בי"ד אחר פלג המנחה. והנה זה תלוי בחקירה האם ע"י תפילת ערבית עושה את היום הזה ליום מחר או לא, כגון בחתן שמתפלל ערבית בפלג המנחה לפני החופה והחופה ג"כ נערכת לפני השקיעה, דנפק"מ איזה תאריך לכתוב בכתובה. וכן בא' שהתפלל ערבית בפלג המנחה ומת לו מת וקברו אותו לפני השקיעה, האם עד השקיעה נעשה ליום א' של האבלות ובלילה הוא לו יום השני, או שנאמר שעשה את היום הזה ליום מחר, ונפק"מ אם למחרת מניח תפילין שנחשב ליום השני או לא, וכן נפק"מ מתי מסיים את שבעת ימי האבלות. ומאחר שיש מחלוקת גדולה בפוסקים בזה, יש לימנע מזה, אא"כ באונס גדול דאפשר לסמוך על המתירין בדיעבד.
- קטן שהגיע לגיל חינוך ויש לו כסף משלו שנתנו לו מתנה בדעת אחרת מקנה, אינו יכול לתת מזה מתל"א שאין לו כוח להקנות. וא"כ המקבל לא יכול לזכות בזה ולא יכול להשתמש. ומזה יש לדון איך לחנך הקטן במצות היום משל"מ ומתל"א, איך אביו נותן לו שתי מנות שיתן לחברו, וה"ה מעות למתל"א מהחשש הנ"ל. ואין לומר שאביו לא יקנה לו אלא סתם יתן בידו, דמהגמ' (סוכה נו:) לגבי לולב ביום הראשון למדו האחרונים שמצוות חינוך הוא שהקטן יעשה המצווה באותה צורה שצריך לעשותה כשיגדל, וא"כ צריך לתת לו שיהיה שלו לקיים מצות צדקה או משל"מ, ואולי אם אביו יאמר לו הי לך לקיים המצוה אפשר שיועיל, ודוחק.
- משלוח מנות יש להקפיד לשלוח לפחות משל"מ אחד מדברים שהם צרכי סעודה ולא סתם מיני מתיקה למיניהם שאין דרכם לאכול אותם בסעודה, וכדמוכח מכל המעשים המובאים במס' מגילה.
- ולפ"ז יש להקפיד לשלוח לחברו דבר שראוי לו לאכילה, לאפוקי דבר שאסור לו ע"פ הרפואה או מסיבות אחרות כיו"ב.
