מחשבה והשקפה – זהב כסף ונחושת, ארון שולחן ומנורה

שיתוף

זהב כסף ונחושת, ארון שולחן ומנורה

התרומות הראשונות שהתבקשו בעלי הלב לתרום היו זהב כסף ונחושת.

במה – מגזין תוכן
הרב מרדכי נויגרשל שליט”א

בספר דניאל הומשלו בבל, פרס ויוון, לזהב, כסף ונחושת. במקביל נמשלה אדום לברזל, ולזה, לא רק שלא נמצא ייצוג במשכן, אלא שנאסר בתכלית האיסור להשתמש בו ולו רק להכנת כלי המשכן.

על הקמת המזבח נאמר כי אין להניף עליו ברזל, "כי חרבך הנפת עליה ותחלליה", ובספר דברי הימים נאמר, כי בבנות שלמה את בית המקדש "קול מקבות וברזל לא נשמע בבית בהבנותו" (דבה"י א כ"ח י"ט). ואמרו חכמינו בטעם הדבר, כי מזבח מאריך חייו של אדם וברזל מקצר חייו.

***

תכונותיהן של שלשת המלכויות הראשונות, בבל פרס ויוון, המתבטאות בזהב כסף ונחושת, אינן רעות "בעצם". שלשת   המלכויות האלו השתמשו  בתכונותיהן לרעה. אך ניתן לקדשן, ויש לקדשן.

הזהב יכול אמנם לשמש כאמצעי ליצור עגל לעבודה זרה, כמו גם ליצירת הצלם שהעמיד נבוכדנצר בבקעת דורא שהיה עשוי מזהב –מחד, ומאידך יכול להיות לאמצעי ליצור את ארון ברית ד' ואת כלי המקדש הנוספים…

הכסף יכול להיות כלי לחרבן, לתאוות וליצרים, כמו שהיה בידי הפרסים כשהכיסופים האפלים ביותר הוצאו אל הפועל בריש גלי, כפי שבאו לידי ביטוי בסעודת אחשוורוש. ומאידך ניתן להשתמש בכסף לצדקה וחסד ואלה יהיו יסודות המשכן היהודי, כמו אדני המשכן עליהם עמד המשכן, שהיו עשויים מכסף. כשמניחים את הכסף ביסוד ומשתמשים בו לקדושה, עשוי הוא להפוך לאדנים לבית ד'.

גם הנחושת המסמלת את תרבות יוון החיצונית (נחושת צבעה דומה לזהב אך אינה זהב, כך תרבות יוון נראית יפה אך היופי הוא רק חיצוני לעומת ציון שהיא "מכלל יופי"  – בחוץ ובפנים, ככתוב "כולך יפה רעיתי"), יכולה לשמש ככלי לטהרה, ממנה עשו את הכיור ואת כנו.

לעומת זאת את הברזל אי אפשר לקדש, אין בעולמה של יהדות מקום לכלי הרס, יש לעקרו מן העולם. זו תכונתו של עשיו, של רומי, שעמלק הוא אחד משרשיו, לאלה אין מקום במשכן.

 

***

בכלי המשכן מצינו שלשה כלים מרכזיים והם: ארון, שולחן ומנורה. הארון הוא "זה כלעומת זה" כנגד בבל, והשולחן כנגד פרס, והמנורה כנגד יוון. כאן קידשו את אותן תכונות ששימשו את שלוש האומות לטומאה. הארון הוא מקום עבודת האלוקים – נבואה נשמעה למשה מבין בדיו, כלעומת העבודה הזרה שהייתה תכונתה של בבל.

מאז ומעולם הייתה בבל לוחמת כנגד עבודת ד'. כך היה בדור הפלגה כשחיפשו בקעה על מנת לבקע ולשבור את הקשר עם האלוקים, בקעה זו הייתה כלעומת "ההר" הלוא הוא הר ציון וירושלים (הר מבטא חיבור, על ההרים התחברו ישראל להקב"ה כמו בהר סיני, ולפני כן בעקידה בהר המוריה ובהר הכרמל לשם בא אליהו לחדש את הקשר עם האלוקים).

נאמר כי עכן לקח מחרם יריחו "אדרת שנער", ואמרו חז"ל, כי מלך בבל בנה לו ארמון ביריחו כי לטש עיניו לירושלים. כידוע, יש קשר פנימי בין יריחו לירושלים (קולות מירושלים נשמעו ביריחו, ריח הקטורת הגיע עד יריחו, כפי שנאמר במשנה במסכת תמיד וקול וריח מבטאים פנימיות, שהרי ההבדל בין יעקב לעשיו הוא בפנימיות, שבחיצוניות נראים הם אותו דבר והדבר בא לידי ביטוי בקול ובריח, "הקול קול יעקב" ו"ריח בני כריח השדה") ומי שיש לו את יריחו יש לו את ירושלים (עיין רש"י במדבר י' ל"ב), כי בבל תמיד כנגד עבודת ד' ומרכזה בארון ברית ד' שבבית קדשי הקדשים. הארון עומד איפוא כנגד טומאת בבל, ובאמת כשגבר כוחה של בבל נגנז הארון (בבית שני כידוע לא היה ארון).

 

***

השולחן – המבטא את קידוש החומר, הוא כמובן כנגד פרס השקועים בו, בחומר. והמנורה כנגד יוון שטימאו את השמנים ועם הניצחון עליה ועל תרבותה תיקנו להדליק נרות בחצרות הקודש ונרות אלה הם המשך ישיר למנורה במקדש נגדה לחמו.

הרמב"ם בנותנו טעמים למצוות על דרך הפשט, בחלק ג' ממורה הנבוכים, נתן טעם לכלי המשכן מלבד לשלחן וללחם הפנים, וכתב: "לא אדע בו סיבה ואיני יודע לאיזה דבר איחס אותו", ותמה הרדב"ז, שהיה יכול לומר שמשם יוצא שפע מזון לעולם… גם האר"י הקדוש בשירו אומר מי יודע את טעמי שנים עשר הלחמים, לחם הפנים. ומדוע? מה כל כך עמוק וקשה בשלחן?

והנה למדו חז"ל, ששלחנו של אדם יש בו יכולת כפרה ומזמן שאין מזבח כפרה שולחנו של אדם מכפר. ובאמת שולחן מלשון שליח שולחים שליח אל ה-ן' המבטאת את שער החמישים דקדושה, את הנצח העליון.

כיצד ניתן לשלוח שליח שכזה מן החומר אל הרוח הוא מפלאי הבריאה, כמו שאמר הרמ"א, שיש לסמוך ברכת אשר יצר לברכת אלקי נשמה, כי הקשר שבין חומר ורוח גוף ונשמה הוא מפלאי הבריאה. גם עבודה זו של קידוש החומר היא מהעבודות הקשות שבמקדש, מה גם כשאין בית מקדש קיים ועל כל אדם לבנות מקדש בלבו ושלחן לחם הפנים חסר ועליו לבנות במקומו את שלחנו כה קשה הדבר עד שהרמב"ם והאר"י נתנו לכך ביטוי.

זהב כסף ונחושת, ארון שלחן ומנורה. הם הם אלה שאתם אנו נותנים את התשובה לבבל פרס ויוון ואילו אדום מקבלת את התשובה בעצם העובדה שלא מניחים לה דריסת רגל בקודש, ותמציתה עמלק יקבל את התשובה בשדה הקרב, שנאמר: "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים".

אולי יעניין אותך גם

השארת תגובה

הצטרפו לרשימת התפוצה של מגזין קנייטש

הדילים הכי חמים | קבוצות הרכישה המשתלמות ביותר | הטבות יחודיות למצטרפים

כוח הקנייה החזק בציבור החרדי - מעל 15,000 דיוורים ישירים​

רוצה לפרסם בקנייטש?

או שיש לך כתבה מעניינת, זה בדיוק בשבילך. 

עקבו אחרינו
גלילה לראש העמוד
%d בלוגרים אהבו את זה: