חיים יהודיים – מבית שאן תצא תפילה

צילום משה אסולין
צילום משה אסולין

שיתוף

ריח הדגים של סבתא

במה – מגזין תוכן
הרב אברהם ישראל פרידמן שליט”א

מגזין 'במה' מביא את המשך הביקור בעיר שבעמק, סמל עיירות הפיתוח, אשר הפכה לעיר המסורתית שיחסית לגודלה מכילה את כמות בתי הכנסת הגדולה ביותר בארץ

 

השעה שעת בוקר, אנשים כבר יצאו לעבודת יומם, אני סר לבית כנסת 'יד יצחק'. רק זקן אחד, בעל מבטא מרוקאי כבד, יושב כאן והוגה בשקיעות, בעזרת זכוכית מגדלת, בספר 'אור החיים' הקדוש.
הוא תולה בי מבט קל ואני מנצל אותו כדי לשאול לתחושתו לנוכח  מעצמת בתי הכנסת שבעירו. "נו, ומה ייצא לך מזה?", הוא שואל-סונט בי. השאלה הזו מכה את ליבי, והיא  שהביאה את השאלה האחרונה שאני מציג בפני הרב פנחס בדוש, האיש והמהפכה.
בפרקי אבות שאנו קוראים מידי שבת של שבתות הקיץ, אנו למדים את הצהרתו החד-משמעית של רבי יוסי בן קיסמא ש"איני דר אלא במקום תורה". במצוקת הדיור המעיבה על  בני התורה והציבור החרדי בכלל, האם בית שאן היום היא "מקום תורה"
האידיאלי למשפחות בני תורה?
"ראשית כל, לעצם העניין, כעיקרון ייתכן להפוך גם מקום של שממה רוחנית ל'מקום תורה' ולעיתים גם זהו התפקיד הנכון לנו. אבל לענייננו, בית שאן יכולה באמת להעניק מענה מצוין לאברכים מכל בחינה שתהיה, ואמנה אותן אחת לאחת.
"הנה, כשהגענו הנה היה בעיר רק 'כולל' אחד, ואילו כיום ישנם שישה במספר כן ירבו, שכל אחד מהם, יודעני בוודאות, חפץ לקלוט בשעריו אברכים נוספים. זה אומר, שאין מציאות שאברך יגיע לעיר ויוותר בלי 'כולל'. לצד זאת, כאמור, ישנה בעיר פעילות ערב רוחנית עשירה שתוכל, בדרך אגב, להכניס הכנסה צדדית לאברכים טובים.
"ארבעה בתי ספר תורניים – שניים לבנים ושניים לבנות, שוכנים בעיר )אגב, גם בערים עפולה וטבריה הסמוכות יש מוסדות מצוינים לבנים ובנות(. אני גם מניח שבוודאי בשנים הקרובות יקומו עוד מוסדות בעירנו. אולם כבר במצב הנוכחי ניתן לגדל פה ילדים לתורה ויראת ד' טהורה.
לצד זאת, מערכת מסודרת דואגת לאתר מקום עבודה הולם לנשות האברכים. אני חושב שמדובר במקום אידיאלי גם מבחינה גשמית – הדיור כאן מוזל, והעיר מספקת רוגע ושלווה באווירה כפרית, גם כאשר ההווי הסוער בערים החרדיות איננו קיים כאן, והשלום והרוגע היא מנת-חלקה. ברוכים הבאים".
• • •
אני עושה את דרכי לכיוון היציאה מהעיר בית שאן. השקט הכפרי הזה מופר לטובת 'כביש 90 'הסואן. חזון אחרית הימים של הנביא "הנה ימים באים… והשלכתי רעב בארץ. לא רעב ללחם ולא צמא למים – כי אם לשמוע את דברי ד'" – אני מהרהר בעצמי – מקבל כאן ביטוי מוחשי.
בעמק בית שאן, מתברר, לא שופעים רק מעיינות טבעיים, מפכים גם מעיינות של תורה. "העיר בית שאן – היא עיר מאוד חמה למסורת ישראל. כל בעל עסק רואה ברב כתובת ראשונה ועל פיו יישק כל דבר. יש כאן התבטלות מוחלטת לרבנים שלא נראית בשום
מקום אחר בארץ". כך אומר הגאון רבי יוסף יצחק לסרי שליט"א, רבה הראשי של בית שאן.
16 שנה מכהן הרב לסרי כרב העיר. לדבריו, התושבים כולם צמאים לאידישקייט. "אתה צריך לראות איך נראה כאן שיעור של רב. מגיעים לבית הכנסת 300 בני אדם שמבקשים לבלוע בשקיקה כל מילה של תורה. בלתי ייאמן".
"ככלל", ממשיך הרב לסרי, "התושבים – אף הרחוקים ביותר – רוחשים כבוד גדול לתורה ולנושאי דגלה – האברכים. הם לא יעשו דבר
שייפגע בתורה".
במהלך השנים, הרב זוכר מחאות כנגד חנויות מחללות שבת בעיר?
"אומר לך האמת: עד היום לא נתקלתי בחנויות מחללות שבת בתחומי העיר)!(. הכול מושבת כאן בשבת, נעול וסגור. זה נובע מהקשר
העמוק של התושבים למסורת. אספר לך יותר מזה: בעבר נפתח 'מרכז צליל' שאיננו בתחומי העיר. חרף העובדה שלפי תקנון הקמתו הרשמי, המקום – על שלל חנויות המסחר שבו – היה עשוי לפעול בשבת, זה לא קרה. דיברתי על ליבם של בעלי המקום שייאותו לשמור על קדושת שבת קודש והם מיד הבינו זאת".
• • •
הרב לסרי הוא בנו של הצדיק המקובל, רבי מכלוף זצוק"ל, שכונה בפי כל בדחילו 'הצדיק מבית שאן'. המוני מבקשי עצה וישועה מכל רחבי הגלובוס היו משחרים לפתחו כדי לשפוך שיח ולבקש ממנו שיעתיר בתפילה משוכן מרומים שיחוס עליהם ויביא להם פדות וישועה.
בשבת פרשת בהר-בחוקותי שנת ה'תשס"א קרא לבנו, רבי יוסף יצחק שליט"א, ואמר לו: "יוסף בני, אני יודע את מקומי… אני יודע איפה אני אזכה לשבת", השיב את נשמתו ליוצרה ובחצות הלילה יצאה הלווייתו לעבר בית העלמין של בית שאן, שם נטמן. ציונו הקדוש מהווה עד היום מוקד עלייה לרגל כאשר רבים מבקשים אצל הצדיק שמסר נפשו בעד כל איש ישראל. הותיר אחריו ברכה את ספריו, 'טעמי שחיטה' ו'ליקוטי תורה'.
אבא – שאלנו את בנו, הביע את כאבו לנוכח העזובה הרוחנית המחפירה ששרתה על ה'עליות' מארצות ניכר, בכללם העלייה מארצות המזרח לבית שאן?
"למען האמת, המשבר הרוחני הזה פסח על בית שאן. כאן העולים שמרו על המסורת בחזקה. יתירה מזו, ריבוי בתי הכנסת בעיר יכול להעיד על כך; כל משפחה כמעט כוננה בית מקדש מעט לצד ביתה הפרטי. כך זה היה אז".

בית שאן העתיקה

בית שאן לא נולדה בקום המדינה. הורתה ולידתה בימי קדם. העיר שבעמק מוזכרת כבר בתנ"ך, בכניסת בני ישראל לארץ. כפי המסופר בספר יהושע, היא הייתה בנחלת שבט מנשה, אשר לא יכול לכובשה בגלל רכב הברזל אשר לכנעני יושב העיר. בתקופת שאול המלך מסופר כי לאחר שצבא ישראל נוצח בגלבוע בידי הפלשתים, שמו את גוויתו וגוויות בניו על חומת העיר ְ בית שאן: "ו ְ אֶ ת-ג ְ ּוִ יָ ּתֹו תָ ּק ְ עּו בּחֹומַ ת בֵ ּית שָ ׁן" )שמואל א' ל"א, י'( )משם עצמותיהן הועברו ליבש גלעד(. לפי הפסוקים בתנ"ך, העיר נכללה בתחום של שלמה המלך, לאחר שנכבשה על ידי דוד המלך. כמו כן היא נזכרת ברשימת הערים הכבושות לאחר מסע שישק לארץ ישראל, בימיו של רחבעם.
כיום, ניתן לנגוע בפיסות היסטוריות קדומות גם באתר העתיק שתוכלו למצוא למשל ברחוב שאול המלך, וכך גם בעוד פינות בעיר. בית שאן רוויה בהוד קדומים.
טרם ימי קום המדינה, היה המקום כפר ערבי בשם 'ביסאן' ובו חיו כ-000,5 ערבים, מתוכם מספר מצומצם של משפחות יהודיות. ערב ימי הקמת המדינה, כאשר נחשפה המזימה הערבית המקומית לטבוח ביהודים, נסו המשפחות היהודיות על נפשן. שנה לאחר הקמת
המדינה שוחרר המקום והפך למועצה מקומית 'בית שאן'. לכאן הגיעו עולים רבים ממרוקו ומשאר ארצות המזרח. נצרת הפכה לעירם של הערבים מהעיר. במהלך 'מלחמת ההתשה' סבלה העיר מהפגזות ירדניות ומהסתננויות של מחבלים משטח ירדן.

באירועים מדממים אלו נהרגו ונפצעו תושבים רבים. בשנת 1974 אירע פיגוע בו רצחו מחבלים ארבעה מתושבי העיר. הפיגוע עורר תגובות סוערות של תושבים.
בשנת 1999 הוכרזה בית שאן כעיר. בית שאן משקיפה על הרי הגלבוע והרי הגלעד עוצרי-הנשימה. המראה הזה שובה כל לב.

אולי יעניין אותך גם

השארת תגובה

הצטרפו לרשימת התפוצה של מגזין קנייטש

הדילים הכי חמים | קבוצות הרכישה המשתלמות ביותר | הטבות יחודיות למצטרפים

כוח הקנייה החזק בציבור החרדי - מעל 15,000 דיוורים ישירים​

רוצה לפרסם בקנייטש?

או שיש לך כתבה מעניינת, זה בדיוק בשבילך. 

עקבו אחרינו
גלילה לראש העמוד
%d בלוגרים אהבו את זה: