יהדות בגולה – יהדות הונגריה א'

צילום משה אסולין
צילום משה אסולין
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin

יהדות הונגריה I חלק א'

 

במה – מגזין תוכן
הרב ישראל פישר שליט”א

שבוע מבורך של חודש אדר א', תחילת מזלם של ישראל המתהפך עלינו לטובה וברכה. שלום לכם קוראיי היקרים.

במסע הנדודים היהודי בחבלי ארצות אירופה המזרחית, עשינו אתנחתא ונתינת מבט חטוף על שארית היהדות במקדוניה.

מסקנתי הייתה כה מובנית וברורה, כמי שהתחנך על ברכיהם של מעתיקי השמועה, לא פלא היה בעיני שזה היה סופה המר של קהילת מקדוניה, עד שכמעט ולא נהגה השם יהודי מקדוני במחוזותינו. אך שמתי אל ליבי ונוכחתי לדעת שהאמת הכואבת הזו אינה נחלתה הבלעדית של מדינות הבלקן, מצאתי מכנה משותף לכל המדינות שהיהדות נחלשה/נעלמה מתחום המושב.

לאחר שעלה הכורת על אירופה, ושישה מיליון יהודים – מספר בלתי נתפס – נעקדו והובלו למותם על קידוש שמו יתברך, על-ידי הצר הצורר הנאצי ועוזריו יימח שמם, נמלטו שרידי האש מארץ מגורם שהפכה עבורם למלכודת מוות, ושמו פניהם החוצה הרחק, חלקם הגדול נמלטו לארצות הברית, מיעוטם לארץ ישראל. זו בכל אופן התמונה הכללית של מפת הנדודים היהודית.

הדבר הראשון שעשו מנהיגי העדה שהותיר ד' לפליטה, היה הקמת ישיבות, שלא יהיה רגע שקול התורה ייפסק מעמנו.

וכך אודים מוצלים מאש, זעיר פה, זעיר שם, שלחו ילדיהם למתיבתא, הם עצמם נדבקו באהבת התורה, בעוד הם נלחמים על פרוסת הלחם העבשה, בסוף היום קיבלו עצמותיהם את מנת החיזוק הרוחני/קיומי שלהם בבית הכנת ובבית המדרש.

***

דור חלף, עוד דור חלף, כשאנו חוזים בעינינו את הבלתי יאומן קורם עור וגידים, וממלכת התורה בדורנו, היא דבר שלא היה לו אח ורע מזה דורות רבים, אעיז ואומר כי אולי מימות בית"ר וחכמיה, וישיבותיה הענקיות, לא קם דור דעה כהיום.

עם ישראל ללא תורת ישראל, הרי הוא כדג הנשלף ממצולות הים, אף אם תניחהו על במה מפוארת ביבשה, יפקע חיותו, וימות.

שימו לב, שכל המדינות בהן ביקרנו וראינו בעצב את גסיסתה של היהדות עד היעלמותה, לא קמה בהם ישיבה. ובכל המדינות, בהם עם ישראל קם והתנער מעפרו ואבלו ושב לפכות חיי קהילה, היה רק היכן שהוקמה ישיבה.

לאור התחושה הזאת שמתי פעמי למקום שהיה מרכז יהודי שוקק, מרכז שהצמיח רבבות לומדי תורה במסירות נפש, והפך באבחת חרב הצורר לעמק הבכא, לעמק שמרוקן מיהודייה, שרידיה מייחלים לטל חיים שיכה בהם שורשים ויפריח שממתם הצוננת.

סרתי הפעם לתפארת מזרח אירופה בעבר, הגעתי לבודפשט שבהונגריה, לייתר דיוק: לקהל עדת יראים בודאפעסט  במדינת אונגערין.

***

מה סוד קסמה היהודי של הונגריה, מה המוטיב שאני רואה שחוזר כחוט השני בסיפורה של יהדות הונגריה? על מנת לצלול אל נבכי הקהילה, יש צורך לשמוע את נושאי הדגל ההיסטורי על כתפם, את שרידי הקהילה האורתודוקסית הקיימים היום בבודפשט.

כמו רבים מקוראיי, נחיתתי הראשונה בבודפשט, הייתה כתחנת מעבר להמשך מסע לתוככי היבשת, אך זימנה לי יד ההשגחה להיות בה יומיים, בהם התוודעתי על קצה המזלג לקסמה ויופיה של מטרופולין שוקק חיים, מהיפים שראיתי.

בודפשט – הפכה להיות זמינה בגלל השמיים הפתוחים שאנו כולנו נהנים מהוזלת המחירים, וכשאפשר לטייל בעיר במשך כשבוע שלם בפחות מאלף שקלים, הרי שהאופציה הזו מתחילה לצבור תאוצה וזרם בלתי פוסק של תיירים החל לפקוד את העיר וסביבותיה, כשנשוב בהמשך המסע לקברי הצדיקים באזור, בהם קברו של הגה"צ רבי ישעיה שטיינר זצ"ל, שחי בעיר קֶרֶסטוּר סמוך לעיר מישקולץ, מייסד שושלת קרעסטיר, שהפך לאתר עליה המונית של יהודים הפוקדים את ציונו וזוכים לישועות.

***

בודפשט – שם המורכב משתי מילים, בודה = עליון, פשט = תחתון, המציינות את שני חלקי העיר הנחצים על-ידי נהר הדנובה, כשה'בודה' שוכן על גבעה המשקיפה על 'פשט' השוכנת על מישור רחב ידיים.

בּוּדַפֶּשְׁט היא עיר הבירה והמרכז הכלכלי, התעשייתי, התחבורתי והתרבותי של הונגריה. ב-2012 התגוררו בה למעלה מ-1,740,000 תושבים, שהם כ-20% מתושבי הונגריה.

ניגע תיכף בחמודותיה של העיר, נסייר בה ונכירה, אך לפני הכל אני חייב חוב אישי לאמא של חבר קרוב, אשר שמעה שאני מתלווה לבנה לבודפשט, קוננה בבכי מר ואמרה: עיני חזו ולא זר, עת הדונה (כינוי הדנובה בפי המקומיים) האדימה מדם הקדושים שנרצחו על-ידי הנאצים ועוזריהם במלחמה, עת כבלו הארורים את היהודים בשרשרת אחד לשני עד 5,000 יהודים ויהודיות, ובכדור בודד שירו לראשו של היהודי/ה הראשון בחוליה, ושנפל למים, וגרר את כל הקבוצה למוות בטביעה. אך הרשעים הארורים לא הסתפקו, השתעשעו ביריות לראשם של האומללים שפרפור נשימתם האחרון לווה במאבק לעלות אל פני המים לשאוף אוויר, או אז נורתה יריית המוות לראשם, הי"ד.

זכור נזכור ולא נשכח לנצח את שחוללו גויי הארץ וחיללו את כבודם של היהודים, המיתו במיתות משונות ואכזריות את בני עמנו הנעקד בגבורה על קדושת שמו יתברך. נבקר ונזכור שעל אף הטיול הנפלא, יש צריבת זיכרון שתלווה אותנו במסע בבחינת זכור ואל תשכח.

המשך אי"ה בשבוע הבא.

 

אולי יעניין אותך גם

השארת תגובה

הצטרפו לרשימת התפוצה של מגזין קנייטש

הדילים הכי חמים | קבוצות הרכישה המשתלמות ביותר | הטבות יחודיות למצטרפים

כוח הקנייה החזק בציבור החרדי - מעל 15,000 דיוורים ישירים​

רוצה לפרסם בקנייטש?

או שיש לך כתבה מעניינת, זה בדיוק בשבילך. 

עקבו אחרינו
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
%d בלוגרים אהבו את זה: