פניני רבי נטע – שגב קדושת ימי חנוכה המאירים

נוף - צילום משה אסולין
נוף - צילום משה אסולין

שיתוף

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin

שגב קדושת ימי חנוכה המאירים

שגב קדושת ימי חנוכה המאירים פנינים יקרים מלהיבים ומעוררים על שגב סגולת ומעלת ימי חנוכה מאוצרותיו של הגאון הצדיק רבי נטע פריינד זצ"ל • מאמרי מוסר וחסידות שהשמיע לתלמידיו במשך שנותיו בהרבצת תורה • יריעה מיוחדת לחנוכה

במה – מגזין תוכן
אמרות עובדות והנהגות צדיקים מאוצרו של הגה"צ רבי נטע פריינד זצ"ל
בעריכת נכדו הרב טוביה פריינד שליט"א

הקב"ה מוריד עצמו אל האדם

בחנוכה מדליקים את הנרות למטה מעשרה. בספה"ק מאור עינים (דרוש לחנוכה) מובא, כי כאז בזמן החשמונאים כן עתה בכל דור, בבוא עת וזמן מצוה זו של הדלקת נר חנוכה, כביכול הקב"ה מוריד את עצמו למטה מעשרה אל האדם לקרבו.
לכן אמרו חז"ל 'פתילות ושמנים שאין מדליקין בהן בשבת מדליקין בהם בחנוכה', שה'פתילות' הם בני אדם שאין נדלקין בשבת, שהאור אין נאחז בו מחמת שהפתילות לא טובות ואי אפשר לעלות ושיאחז בהם האור, מדליקין בפתילות אשר לא טובות בחנוכה, כי הבורא כביכול בעצמו מוריד את עצמו אל האדם ומאחיז בו את האור להדליקו ולשוב ולחזור אל השם ולעובדו בהתלהבות ובשכל גדול, וזה נעשה בכל שנה בבוא הזמן של מצות חנוכה.
שבכל שנה ושנה בימי החנוכה חוזרת ההארה שהיתה לאבותינו בזמן הזה, ולפי גודל עבודתו לבורא, כך יזכה לקחת שפע וברכה.

גם שפל דרגה מאיר וזורח

ידוע עובדא שהיה במקום ישוב שגרו שם כמה מתלמידי הרה"ק החוזה מלובלין זיע"א, והיה מתגורר אצלם יהודי רשע שהיה 'מוסר' ו'מלשין', וסבלו הימנו צרות רבות.

בבוא ימי החנוכה נסעו התלמידים להסתופף בלובלין בצל רבם הרה"ק החוזה זיע"א. ביקשום אנשי המקום כי יזכירו בקודש פנימה את שם האיש ה'מוסר' לרעה ויציגו לפניו את סבלותם. וכך עשו, התייצבו ובאו אל הרה"ק מלובלין, וכאשר הביאו לפניו את ה'קויטל' ובו כתוב שם ה'מוסר' ואת אשר מיצר להם, נענה ואמר בתמיהה: 'ער לייכט דאך'… – הלא הוא מאיר וזורח'… ויצאו החסידים מחדרו הק' בשברון לב.
לאחר חנוכה כאשר נכנסו להיפרד מרבם ולקבל 'ברכת פרידה' התיישבו בדעתם להזכיר שוב את שמו של ה'מוסר'. וכשהגישו את ה'קויטל' אמר החוזה זיע"א: 'עתה הנני רואה אל נכון את דרכי האיש ומעלליו', ונענה החוזה ואמר: 'שבעת אשר הגישו לפניו 'קויטל' הראשון באותה שעה הדליק אותו ה'מוסר' נרות חנוכה, ולכך היה זורח ומאיר מאד. ולא נראה עליו כלל כי רשע הוא'…
וההסבר הוא כפי המובא בספרים, שבשעת הדלקת נרות החנוכה הוא שעת רצון ומבטל את מידת הדין ומעורר למידת רחמים (כ"כ הגאון רבי חיים פאלאג'י, בספרו 'רפואה וחיים' פרק ה' אות ע"א, על-פי הזוה"ק פרשת במדבר, שסגולת המנורה בבית המקדש היתה דוגמת השופר בראש השנה, לבטל את מדת הדין ולעורר את מדת הרחמים) שכשאדם מברך על נרות חנוכה, מתעוררות שלשה עשר מדות של רחמים עליו ועל כלל ישראל, כן הובא קב הישר פרק צ"ו, והוסיף שם שהמלאכים באים לשמוע את ברכתו של האדם בשעה שהוא מברך על הדלקת נר חנוכה, ומברכים אותו. ולא סתם היה אותו איש המוסר והמלשין זורח בשעת ההדלקה, כי המלאכים בירכו אותו ונתעוררו עליו י"ג מידות של רחמים.

בקו הישר (פרק צ"ו) כותב דברים נוראים ונשגבים ומדרגות נעלות ורמות בשעה שאדם מדליק את נרות החנוכה: "הדלקת נרות חנוכה היא הדלקה של קודש, ויש בנרות קדושה נפלאה שאי אפשר לשער, ואילו היינו בעלי מדריגה של רוח הקודש, היינו זוכים לדעת עתידות על ידי הנר של חנוכה".

נמוך דרגה יכול להתעלות במעלות רמות

ואם באנשים נמוכים כן, הרי שבוודאי ב'בעלי דרגה' שיכולים להתקרב אל הבורא בימים אלו ולזרוח באור ד'. ובמיוחד אלו המחשבים את עצמם ל'נמוכים', שיכולים להגיע ב'נמיכותם' לדרגות גבוהות נעלות ביותר.
הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זיע"א, מפרש הפסוק המובא בפרשתנו (מקץ) הנקראת בשבת חנוכה, שיוסף אמר לאחיו 'האיש אשר ימצא הגביע בידו הוא יהיה לי לעבד'. שכן ידוע שכשאחד מוזג כוס לחברו, המוזג הוא הגבוה, ומחזיק הכוס הוא הנמוך, ונשפך היין מן הגבוה אל הנמוך. ובזה אפשר לפרש 'האיש אשר ימצא הגביע בידו' – היינו האיש הנמצא במקום נמוך, שמכניע את עצמו – 'הוא יהיה לי לעבד' – 'ווער סי איז דער נמוך דער איז א עבד פארן רבונו-של-עולם, – דער ווארט קען ניצן אופין גאנצין לעבן! – מי שמחזיק את עצמו ל'נמוך', הוא יכול להיות עבד להקב"ה – אמרה זו יכולה לסייע ולהועיל לכל החיים.
שרק בשפלות ועל ידי הכנעה, יכול האדם להגיע ולעלות לדרגה גבוהה. ומהי ההכנעה? כשאינו עונה כשעולבים אותו. הגמרא (שבת פח: וגיטין לו:) אומרת, "הנעלבין ואינם עולבין, שומעין חרפתן ואינם משיבין, עושין מאהבה ושמחין ביסורין, עליהן הכתוב אומר: ואוהביו כצאת השמש בגבורתו".
ובספר החינוך (פרשת שלח) כתב: "אין במשמע שאם בא ישראל אחד והתחיל והרשיע לצער חברו בדבריו הרעים, שלא יענהו השומע. שאי אפשר להיות האדם כאבן שאין לה הופכים, ועוד שיהיה משתיקתו כמודה על החרופין. ובאמת לא תצוה התורה להיות האדם כאבן, שותק למחרפיו כמו למברכיו. אבל תצוה אותנו שנתרחק מן המידה הזאת ולא נתחיל להתקוטט ולחרף בני אדם. ובכן ינצל אדם מכל זה, כי מי שאינו בעל קטטה לא יחרפוהו בני אדם, זולתי השוטים הגמורים, ואין לתת לב על השוטים.

ואם אולי יכריחנו מחרף מבני אדם להשיב על דבריו, ראוי לחכם שישיב לו דרך סלסול ונעימות ולא יכעס הרבה, כי 'כעס בחיק כסילים ינוח' (קהלת ז ט) וינצל עצמו אל השומעים מחרופיו, וישליך המשא על המחרף.
זהו דרך הטובים שבבני אדם". הרי שמן הדין, יתכן שמותר לאדם להשיב ולהגיב על העלבונות. ברם בעל דרגה, מי שמחזיק את עצמו בדרגת 'נמוך', שומע חרפתו ואינו משיב, הרי הוא זורח ומזהיר באור יקרות כשמש בגבורתו.
משה רבינו ע"ה נתכנה ונקרא 'עבד' נאמן לקב"ה, וכך אומרים אנו בתפילה ביום השבת קודש 'ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו', ומדוע נתכנה בתואר 'עבד', ע"י שאמר (שמות ט"ז, ז') 'ונחנו מה' – שהיה בשפלות, שאמר להקב"ה (שמות ל"ב, ל"ב) 'ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת'.

הכנעה ושבירת המידות הביאתו לגדלות

אספר לכם מעשה נורא ששמעתי על הגאון רבי חיים חזקיהו מדיני, בעל ה'שדי חמד' (נלב"ע ערב חנוכה, כ"ד בכסלו תרס"ה) שהיה מגדולי האחרונים. ממעשה זה נוכל להבחין ולראות הכנעה מהו ומעלת שבירת המידות.
כידוע שהגאון ה'שדי חמד' בבחרותו היו לו כישרונות חלשים, רק שהיה מתמיד עצום וניצל את כל דקה פנויה ללימוד תורה. הוא למד בישיבה וראש הישיבה החזיק אותו רק אודות שקדנותו והתמדתו.
היה לו חבר שקינא בהתמדתו, עינו הייתה צרה, האיך הבחור שבכישרונותיו החלשים הוגה בכל שעות היום בתורה, ואילו הוא, שהיה חריף ובקי בכישרונות מיוחדים, אינו מסוגל לשקוד בהתמדה, ואין בני הישיבה שמים אל לבו לכישרונותיו. טיכס עצה איך להפריעו מלימודו. והעליל על הבחור – השד"ח – עלילה שפלה, עד כדי כך שראש הישיבה ביקש לזרוק ולהוציאו מהישיבה.
ויהי הימים נודע שזה המעשה שבגללו הוציאוהו מהישיבה היה שקר גס, ורצו לזרוק מהישיבה את הבחור בעל הכישרונות שהעליל את העלילה השפילה. הלך ה'שדי חמד' ואמר לראש ישיבה שהוא ילך וייסע מהישיבה ושלא יגידו כלום לבחור שהעליל עליו את העלילה. וכדי שלא לביישו ולקח על עצמו את כל הביזיונות.
וסיים בעל ה'שדי חמד' ואמר על עצמו: מעת שאירע לו זאת, נפתחו לו כישרונותיו להבין ולהשכיל עמקי סודות התורה.
והאיר את עולם התורה בעשרה חלקים 'שדי חמד', 'מכתב לחזקיהו', 'אור לי' ופקועות שדה', ספרים מלאי חידושים בכל מקצועות התורה.

אולי יעניין אותך גם

הצטרפו לרשימת התפוצה של מגזין קנייטש

הדילים הכי חמים | קבוצות הרכישה המשתלמות ביותר | הטבות יחודיות למצטרפים

כוח הקנייה החזק בציבור החרדי - מעל 15,000 דיוורים ישירים​

רוצה לפרסם בקנייטש?

או שיש לך כתבה מעניינת, זה בדיוק בשבילך. 

עקבו אחרינו
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
%d בלוגרים אהבו את זה: