יהדות בגולה – הרפובליקה ההלנית פרק א'

Relaxing summer, Sunbathing deck and private swimming pool with near beach and panoramic sea view at luxury house /3d rendering
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin

יהדות בגולה – הרפובליקה ההלנית פרק א'

 

במה – מגזין תוכן

הרב ישראל פישר

ושוב עמכם קוראים נאמנים, אנו נפרדים מהסתיו הישראלי הנעים, מצפים בכיליון עיניים לשבת אל שולחן ערוך תבשיל חם וערב, כשברקע מזג אויר גשום וחורפי. ומה מתאים יותר מסופ"ש זה להעמיק מעט יותר אל עבר מלכות ישנה נושנה, בה נעשה נס לשושנה.
אכן קוראים יקרים, נתמקד השבוע ובשבוע הבא במדינת יוון המוכרת לנו, או אם תרצו בשמה הרשמי הרפובליקה ההלנית.
נסקור אותה מראשיתה, למרות שהכרותינו אותה, היא לאו דווקא לטובה.

• • •

יוון העתיקה נוסדה כאלף שנה לפני עליית קרנה של הנצרות, כשתרבות השלטון הייתה הנהגה חזקה ואמיצה שהתפזרה על פני מדינות רבות בחבלי ארץ שונים. אגן הים התיכון כולו היה נתון להשפעת התרבות היוונית, שאפשר בהחלט להגדירה כערש התרבות המערבית, אותה תרבות שקנתה לה שביתה מאז ועד עצם היום הזה, תרבות שהיא ההיפך הגמור מהתרבות היהודית השורשית.
בתקופה המוכרת כתקופה הארכאית – שנמשכה 300 שנה )ב' תתקס"א – ג' רס"א(, כמאתיים שנה לפני מרד החשמונאים, החלה לצמוח תרבות חדשה ביוון, תרבות שמבטלת ובזה לקדוש והיקר והחלה לחקור את קיום הבריאה בבחינה פילוסופית מעמיקה.
חייבים להדגיש, שתקופה קדומה זו של הפילוסופיה, היא שהיוותה בהמשך אתגר של ממש ליהודים, שניצבו לראשונה, לא מול עובדי
אלילים פרימיטיביים האומרים לבן אנוש אתה אלוה, והתעמתו לראשונה עם קו מחשבה מעמיק, על מקור הבריאה.
הניגוד החריף בין תרבות יוון, לתרבות יהודה, הקונפליקט החריף בין אומה שסמלה והמוטו הלאומי שלה מאז ועד עצם היום הזה, הוא
חופש או מוות, או בלשונו של אפיקורס יליד אתונה, שראה בהנאה כתכלית החיים, כחיפוש הנאה והימנעות מהסבל, ומעניינת גישתו בהקשר זה של הנשר הגדול במורה נבוכים: בו מוזכר אפיקורס מספר פעמים כפילוסוף: "מי שאינו יודע מציאות ד' יתרומם ויתהדר, אלא דמה כי הדברים הווים ונפסדים בהתקבצות ובהתפרקות באופן מקרי, ושאין שם מנהיג ולא מסדר מציאות, והוא אפיקורוס וסיעתו ודומיו כפי שמספר אלכסנדר".
בלשון תוכחתו של הנביא ישעיהו )כ"ב י"ג( את עם ישראל: וְהִנֵּה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה הָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן אָכֹל בָּשָׂר וְשָׁתוֹת יָיִן אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת. וכפירושו של המלבי"ם: “והנה ששון ושמחה", הרוג בקר למען אכול בשר. והם אומרים אכול ושתו כי מחר נמות, וטוב שנתענג היום עכ"פ.

• • •

היהדות עמדה מנגד וקידשה את שם הבורא יתברך בעולם, כמקור החיים, וכמצווים אנחנו לעובדו ולשמר מצוותיו, לשעבד עצמינו וגופינו ולשד חיותינו לתכלית של יתגדל ויתקדש שמיה רבא, השלטת השכל על הרגש, המוסר על התאווה, שיבור המידות ותיקון האדם. אין לך קונפליקט חריף מניגודי גישות לחיים הרואים את התכלית בחיי נצח, וקיום זמני פה כבקונקשן – תחנת מעבר – ותו לא, אך יש בתחנת המעבר הזדמנות פז להטעין את כרטיס הנוסע במתמיד, בבן תורה ועליה, בישיבה על ספסלי בית המדרש, במיעוט הנאות הגוף, בשיבור החומר וזיכוכו והבאתו ליום מותו כשהוא טעון מכסימלית בתורה ומצוות, ובה יוכל לעבור את השער לעולם הנצח הנכסף.
כשאנו מדברים על יוון כמוצר תיירות, כציון תרבות במסע עולמי, אנו חייבים לשים אל נגד עינינו את מקורה, תכליתה, מלחמתה וניצחון הרוח היהודי על הגשמי היווני, בכדי שנוכל להביט לשפלות החומר המפתה ולהצביע בגאון יהודי: ניצחוננו, וודאי. הפסדם, וודאי. מי נותר על קנו מנותר הקנקנים, ומי תהילתו תהילה חולפת עם הרוח, נגוזה בשלהבת המלחמות התמידיות באגן הים התיכון.

• • •

ההיסטוריונים חלוקים מתי אבדה יוון העתיקה, האם בתקופת עלותו למלוכה של אלכסנדר הגדול, בשנת ג' תל"ח, או בתקופת כניעת יוון בפני מלכות רומא, בשנת ג' תרט"ו, או בכלל בעליית והתגלות הנצרות בעולם לפני כ 2018- שנים בשנת ג' תשס"א, לפי תיארוך חז"ל, יוון העתיקה, הכפרנית והמנסה לכפות אמונתה על כל יושבי ממלכתה, בעיקר על יהודי הממלכה, היא אותה יוון שבה מרדו בית חשמונאי.

זה קרה בתקופה בה השלטון היווני החל לדכא את תושביה היהודיים שבארץ ישראל, והדיכוי הביא לתגובה חריפה של מלכי בית חשמונאי, שהחל בשנת ג‹ תקצ"ד, עד שלאחר ארבע שנים, בג' תקצ »ז, הצליחו מורדי החשמונאים להביס את חיל יוון הצר אותם, וטיהרו את המקדש.
למרות שהמרד המשיך עוד כעשרים שנה, בכל זאת, נס המרד, סמל ההצלחה של הרבים מול המעטים, היה בשחרור בית המקדש מידי מטמאיו. וזה היה בטרם כניעתה הסופית של יוון בפני הרומאים כ 20- שנה לאחר מכן בשנת ג' תרט"ו. לא בכדי ניהלו היוונים מאבק עיקש על מקום פולחן היהודים, ביודעם שהכנעת האמונה היא המקור להנחלת תודעת אמונתם הפילוסופית הנהנתנית.
כתבו לכם על קרן השור אין לנו חלק באלוקי ישראל, הייתה דרישת מפיצי בשורת המודרנה, ההתקדמות.

• • •

סיפור מפורסם אודות מרן הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל, בעת ביקורו במוזיאון עתיק באירופה, כשהוא בוחן את התצוגה, בחיפוש עתיקות שיוכלו לשפוך אור על סוגיות בלתי פתורות בש"ס, בזיהוי כלים שונים המוזכרים בתוספתא שהתקשו הראשונים בהגדרתם המדויקת וכדומה.
תצוגה שמשכה את עיניו עסקה בצורת גידול ילדים בימי הביניים, ובה פריטים שונים הקשורים לגידול תינוקות. בתצוגה, צדה את עינו של הגאון, כלי להאכלת תינוק )בקבוק( שיוצר מקרן של שור.
לאחר חיתוך הקרן מראש השור, היה בידיהם כלי נפלא להאכלת תינוק, כשפיית הקרן הצרה נכנסת בקלות לפיו של הפעוט.
הנה הפשט בדברי המדרש בעניין מלכות יון הרשעה! קרא רבי יחזקאל בהתרגשות. ידוע המדרש )ב"ד, ב, ד(: חושך זה גלות יון שהחשיכה עיניהם וליבם של ישראל בגזירותיהן, שהייתה אומרת להם: כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל.
ושאלתי הרבה פעמים, אמר רבי יחזקאל, מה עניין בקרן השור דווקא? אך כשאני רואה את האכלת הילדים בימיהם מקרן השור, אני מבין את דרישתם. היוונים התעקשו להאכיל את הכפירה, את אמונתם מיד בהיוולד הילד היהודי, כך שיחד עם האוכל בפיותיהם ידחסו את ארס אמונתם הכפרנית – ובחסדי שמים גברה מלכות בית חשמונאי וניצחום, וחזרה האמונה הטהורה אל כלל ישראל.
על יוון ומלחמת החשמונאים וניצחונם, נמשיך בשבוע הבא בע"ה.

אולי יעניין אותך גם

הצטרפו לרשימת התפוצה של מגזין קנייטש

הדילים הכי חמים | קבוצות הרכישה המשתלמות ביותר | הטבות יחודיות למצטרפים

כוח הקנייה החזק בציבור החרדי - מעל 15,000 דיוורים ישירים​

רוצה לפרסם בקנייטש?

או שיש לך כתבה מעניינת, זה בדיוק בשבילך. 

עקבו אחרינו
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
%d בלוגרים אהבו את זה: