חיים יהודיים – עשרת בתי הכנסת המרתקים ביותר

בית כנסת ליפתא צילום אלי קובין
בית כנסת ליפתא צילום אלי קובין

שיתוף

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin

"זה ק-לי ואנווהו" עשרת בתי הכנסת המרתקים ביותר – פרק ד'

במה – מגזין תוכן

הרב אברהם ישראל פרידמן
צילומים: אלי קובין

בית כנסת 'ליפתא'
כפר 'ליפתא', בכניסה לירושלים

בית כנסת ליפתא צילום אלי קובין
בית כנסת ליפתא צילום אלי קובין

שעטת המכוניות החולפות ביעף בצמתי הכבישים של הכניסה לירושלים לא מאפשרת כמעט להבחין בכפר הממוקם ממש מתחת – הכפר ליפתא. רבים מהחולפים במקום ידעו לומר אולי כי אכן יש שם מעט בתים נטושים ובתחתית ההר ישנו מעיין המשמש אורחים צבעוניים. מעטים יודעים כי מלבד 'מעט הבתים הנטושים' מאוכלס הכפר ליפתא בכמה עשרות משפחות. מעטים עוד יותר ידעו לומר כי במקום פועל בית כנסת מפואר, בן עשרות שנים, הפעיל יום יום. על בית הכנסת הזה אחראי איש צנוע ואמן בנשמתו בשם מוטי שמעון, שבקושי מוכן לספר על עצמו מילה או שניים. והנה מעט היסטוריה שכן שמענו ממנו: לפני כשבעים שנה היו בכפר בתי כנסת רבים ששימשו את התושבים המקומיים. עם השנים התאחדו כולם לבית כנסת אחד, בית הכנסת של הכפר ליפתא, שנבנה על- ידי מר שמעון, אביו של הגבאי הנוכחי מוטי שמעון, ששימש גם ה'מוכתר' של הכפר: "זהו בית הכנסת היחידי שנבנה על-ידי יהודים, ושמטרת
בנייתו הייתה אכן בית כנסת ולא איזשהו מוסד אחר", מספר מוטי. במהלך השנים התגוררו בכפר בני עדות שונים, אשכנזים, כורדים
ותימנים, אבל "רק הכורדים שרדו", אומר שמעון, מאחר שהם הגיעו כקבוצות. אביו של שמעון, נחשב היה ל'מוכתר' הכפר, כאמור, משרה שהתאפשרה אודות אישיותו הייחודית וקשריו הענפים עם ה'חמולות' השונות. עם השנים המיר שמעון את מקום מגוריו לשכונת 'קריית משה' הסמוכה ומשם הוא מנהל את בית הכנסת.
כיום גרים ב'ליפתא' כ 20-30- משפחות, והם כבר דור שישי בכפר. המקומיים עם תושבים מקרית משה מרכיבים את מנין התפילה. חזותו של בית הכנסת: בית הכנסת של 'ליפתא' הוא מבנה נמוך אליו צמוד מבנה נוסף בן שתי קומות. על קיר הכניסה העשוי מבטון חשוף משורטט תבליטו של הכפר כולו, פרי מכחולו של האמן ירון יוחנן. המעבר מהכניסה, החשופה לקול שעטת המכוניות החולפות בכניסה לעיר מעל, אל תוך המבנה פנימה, מעבירה את המתבונן כאילו באחת אל תקופה אחרת, מליבה של ההמולה האורבאנית אל השקט הקסום של כפר אי שם בגליל.
ספסלים מישיבת מיר הספסלים מרופדים בבדים אוריינטליים. מסתבר שהספסלים הם בני שבעים שנה, ונלקחו בזמנו מישיבת מיר שבירושלים. בני הקהילה המסורים שיפצו אותם וחיפו אותם בבדים יפהפיים המתאימים לרוח התקופה. עם השנים בלו הבדים, והגבאי ביקש למצוא בדים שיזכירו את אותם צבעים מוכרים. לאחר חיפוש מייגע, הצליח למצוא בדים שעל אף שלטעמו הם 'מודרניים'
מעט, מצליחים הם להזכיר לו קצת את קודמיהם.
את ארון הקודש בנה אביו בשנות השישים, והוא היה מחופה בלוחות שיש. גם בו נעשו שינויים ונוספו בו עיטורים ותבליטים פרי ידי האמן ירון יוחנן.
על כתלי הבית מוצגות כשלש עשרה מסגרות בהם מצויר או מודפס המזמור 'למנצח' בצורת המנורה הידוע כבעל סגולות רבות. להבדיל מבתי כנסת ספרדים רבים, ה'למנצח' לא מודפס בצורה שבלונית במכונת דפוס אלא הוא יצירת אומנות של סופרים וציירים בני הכפר במהלך השנים.
ליד ארון הקודש עומד ספר תורה קטן. זהו ספר ההפטרות, הספר ממנו קוראים את ההפטרות מדי שבת. בין ספרי התורה מצויים ספרי תורה עתיקים בני למעלה ממאה שנים העשויים מעור צבי. למרות רצונם הכנה של חלק מהמתיישבים הוותיקים, אין כל אפשרות לקרא בספר התורה הזה. הסיבה: בלתי אפשרי, במישור ההלכתי, לתקן את הפסילות ההלכתיות הרבות שנוצרו בו במהלך השנים.
על קיר המבואה של בית הכנסת תלוי כיסא זעיר. זהו כסאו של אליהו הנביא. באירועים מיוחדים עוטפים את הכיסא בצעיפים ומטפחות ססגוניות וברימונים מעוטרים.
קירות בית הכנסת הפנימיים מעלים תמונה משונה מעט: מבעד לחלק מן הכתלים העשויים זכוכית ניתן לזהות בבירור חדרים עתיקים העשויים מאבן סלע המזכירה חללים של מערות. "אלו חדרים ערביים עתיקים", מספר הגבאי. מלבד החדרים הצמודים לבית הכנסת אפשר למצוא במקום בורות סיד עתיקים. בית הכנסת בעיקרו הוא בעל אופי ומנהגים כורדיסטניים. פעם היו המתפללים יושבים על כריות המונחות על הקרקע כמנהג הכורדים )מנהג אותו הם מקפידים לשמר ביום כיפור(, ועם זאת מודה הגבאי, כי במהלך השנים קיבלה התפילה בשבתות את הנוסח ה'ספרדי ירושלמי' המקובל. את המנגינות והנוסח הכורדיסטני הם שומרים בקנאות בימים נוראים ובמועדים אחרים.

בית כנסת בושאייף
מושב זיתן

בית כנסת בושאייף צילום אלי קובין
בית כנסת בושאייף צילום אלי קובין

ראשונים של המדינה, הביאו אתם מעט ממון, פקדונות, וכמובן את כל תשמישי הקדושה מארץ מולדתם. עם מעט הכסף הזה בנו בית כנסת קטן, כאשר הם עדיין גרים באוהלים. עם השנים השתפר מצבם של העולים והם עברו להתגורר במבנה קבע, וזה היה גם הזמן שבו החליטו להקים בית כנסת מפואר ליוצאי לוב. בית הכנסת הגדול 'בושאייף' הוקם באמצע שנות ה 70- במושב זיתן. במושב זיתן מתגוררות כ 30– 40 משפחות יוצאי לוב, אולם הטריפוליטאים מגיעים אל המקום מכל רחבי הארץ וגם מחו"ל. גבאי בית הכנסת מספר לנו כי כשבעים אחוזים מאלו הפוקדים את המקום במשך השבוע אינם כלל מהמושב. בית הכנסת בושאייף, הוא העתק מדויק של בית הכנסת בזליתן שבלוב. הוא קרוי על שמה של הצדקנית בושאייף, ועל כך בפיסקה הבאה. מיהי קהילת בושאייף, ומהם מקורותיה הקדומים? היה זה בימי בית שני, בתקופת ישמעאל כהן גדול. לישמעאל היו שלש בנות. לאחר החורבן הן הפליגו באנייה, כאשר באמצע הדרך התחוללה סערה והאנייה טבעה. רק אחת מן הבנות ניצלה – בושאייף. לאחר שהגיעה לחוף מבטחים, גילתה כי היא נמצאת בארץ שמוכרת היום בשם 'לוב'. היא השתכנה בכפר קטן בשם זליטן, נישאה והחלה לחיות חייה שם. אלא שלבושאייף ולבעלה לא נולדו ילדים. באחד הלילות חלמה בושאייף חלום ובו אמר לה מלאך כי כדי שתשאיר זכר ונצר בעולם עליה להקים בית כנסת שישמר את זכרה. בושאייף הקימה את המבנה, ועד מהרה הוא הפך למוקד עלייה לרגל לכל יהודי לוב.
בית הכנסת, שנבנה ב 1976- , מורכב משני מתחמים: המבנה הישן וההיכל החדש. בית הכנסת החדש הוא כאמור העתק מדויק של בית הכנסת בושאייף ששכן בלוב. בבית הכנסת מתקיימות תפילות לאורך היום, ובמקום אף פועל 'כולל'. אולם הפעילות מגיעה לשיאה בהילולות הגדולות המתקיימות פעמיים בשנה, בסוכות ובל"ג בעומר.
המארגנים יודעים לספר על למעלה מחמישים אלף אנשים שהשתתפו באירועים המוניים אלו, ורבים מגיעים להתפלל בבית הכנסת שנודע בסוד קדושים רבה.

 

אולי יעניין אותך גם

הצטרפו לרשימת התפוצה של מגזין קנייטש

הדילים הכי חמים | קבוצות הרכישה המשתלמות ביותר | הטבות יחודיות למצטרפים

כוח הקנייה החזק בציבור החרדי - מעל 15,000 דיוורים ישירים​

רוצה לפרסם בקנייטש?

או שיש לך כתבה מעניינת, זה בדיוק בשבילך. 

עקבו אחרינו
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
%d בלוגרים אהבו את זה: