השנה הכל השתנה בסימן קריאה ולא בשאלה.
מי יחמיא לנו, לנכדות ולנכדים על הבגדים היפים והחדשים?
מי ישיר לכם ולנו את סיפור ההגדה, ומי יסובב מעל הראש את קערת הסדר.
בבהילו יצאנו ממצרים ובבהילות נשארנו בבתים.
מתנות האפיקומן שלכם יהיו חסרות לקטנטנים, ואפילו לראות את אמא מנמנמת לפני חד גדיא נהיה חסרים.

מה נשתנה הזמן הזה מכל הזמנים?
שבכל הזמנים אנחנו מגדריים ומקוטלגים
ועכשיו אין הבדל בין דת וגזעים ומינים.

שבכל הזמנים יש זמן למחיצות ומפרידים
ועכשיו כולם עסוקים ביצירת חיבורים.

אנו צריכים להסתכל על מה שיש לנו, אבל כאן יש סיכון  אנו יכולים בטעות להתרכז רק במה שאין לנו. זה מאוד מדכא לחשוב למה לחברים יש ולי אין? למה הם מצליחים ואני לא? זה לא פייר! באיזה עולם נוראי וחסר צדק אני חי?!… איך ניתן בכלל לחשוב על ״הכרת הטוב" לה' אם לא ניתן על ליבנו שטוב לנו? על מה נדע להכיר טובה?! על מה נאמר ״מודה אני לפניך… שהחזרת בי נשמתי בחמלה״?!
עלינו לשנות את כיוון המחשבה והכרת הטוב בתוכנו את דרך החשיבה ולהבין שהקב״ה חפץ אך ורק בטובתנו באמת אבסולוטית גם אם עיני הבשר שלנו רואים את ההיפך הגמור. כי אין רעה יוצאת ממנו וכל מה שעושה הבורא לטובה הוא עושה.

כדי לבנות חברה מתוקנת ומחוסנת יש צורך בסיסי וחיוני בחיזוק הגדרים, המידות והמוסריות במישור הציבורי ובזה הפרטי נדרש מאמץ רב השקעה וטיפוח בין האדם לעצמו ובין האדם לחבירו כדי לקבל חברה בריאה ועמידה. המאמץ כולל הקרבה וויתור ובוודאי יציאה מאזורי נוחות אביא כאן מעט מן הגורן ומן היקב מדברי רבותינו ז"ל בעניין ההקרבה בין אדם למקום ובין אדם לחבירו

רוצים להינצל מהקורונה? זקן רבני צרפת הגאון רבי יהושע ברכץ שליט"א, בשיעורו השבועי: אלו פרקי התהילים שמצילים מפגיעה מהווירוס: תהילים פרק – כ {א} לַמְנַצֵּחַ

מה פעמים שמעתם את המילה קורונה השבוע?
בטח אתם מחייכים לעצמכם.
ווירוס הקורונה שונה בכל טרנד חולף המוכר לנו.
הוא אכן כאן בועט ומאיים, ווירוס קטנטן הצליח לחולל מהפיכה עולמית ולגרום לרוב מדינות העולם להתאחד ולהניח את המאבקים והמלחמות. הוא גרם ליריבים לוותר על האגו ולו לזמן מועט ולבני האדם להתעורר בחמלה ובנתינה מאלפת ומרהיבה הטבועה בהם משחר הבריאה

"ווירוס קטן לאדם – צעד גדול לאנושות" – העולם נהיה כל כך קר ומתכתי, אפוף במדיה ובתעשיה של חדשנות מסחררת. והנה הגיע ווירוס ביולוגי היישר אל גג העולם. הוא מכה בפעמון הגלובוס ובכל כוחו זועק: "להחריב את עולמו באתם?" העולם נועד להנות בו בני אדם, לפתח בתוכו חיים חברתיים ואנושיים טובים והגונים. כאשר הסאה עולה על גדותיה, העולם מקבל תזכורת חדה מי הוא בעל הבית האמיתי"

לוח "הקהילות" שהחל לצאת בחודש טבת האחרון, זוכה בס"ד לשבחים רבים ולתגובות חיוביות ביותר מחברי הקהילות בפרט, ובציבור בני התורה בירושלים בכלל. הלוח נתלה בכל

מה גדולה השמחה לראות כיצד נענים אברכים רבים מהאריות שבחבורה, ובמאמצים רבים והשתדלות גדולה פועלים להקים מקומות של תורה ויראה, בתי מדרשות לתורה ולתפילה, בכל

חכם מארי חיים סינוואני זצוק"ל נולד לאביו מארי יחיא זצוק"ל בשנת תרנ"ח בעיירה סינוואן שבתימן. עוד מינקותו ניכר היה שעדיו לגדולות, וככל שחלפו השנים הלכה

הגאון הגדול רבי מאיר אמסלם שליט"א, דומ"צ שכונת נווה יעקב, אב"ד "פחד יצחק" ור"כ "נר יוסף" מסכם מספר הלכות לא ידועות, שנוגעות לימי הפורים.  בפרשת

ביכולתנו לשנות את פני החברה ליותר חיובית, ליותר חייכנית, ופחות הרסנית וזוהי נתינה שהיא לקיחה גם במובן האחר של `תרומה=הפרשה` הווי אומר כשאני נותן מעצמי אני מגביה את עצמי למעלה גדולה מאוד. כדאי לתת זו ההשקעה הטובה ביותר. אני אישית לא מתחרט על מה שנתתי לזולת, זה עושה לי טוב. תנסה!

החוקר ד"ר טל בן-שחר כותב, "כשאנחנו לומדים להעריך תכונות מסוימות גם באדם שמרגיז אותנו, הדבר מסייע לנו לפתח את מוצֵא היתרונות שבתוכנו וכן לפתח חמלה עמוקה יותר – ושניהם יתרמו למערכות היחסים שלנו עם אחרים ועם עצמנו". מלמד אותנו שאי אפשר לשלוט בכוחניות בחולשותיהם של אנשים אחרים, אבל עם גישה חיובית כלפיהם, אנחנו מעלים את הסיכויים שהם ינקטו בגישה יותר חיובית – גם להם וגם לנו.

ביכולתנו לשנות את פני החברה ליותר חיובית, ליותר חייכנית, ופחות הרסנית וזוהי נתינה שהיא לקיחה גם במובן האחר של `תרומה=הפרשה` הווי אומר כשאני נותן מעצמי אני מגביה את עצמי למעלה גדולה מאוד. כדאי לתת זו ההשקעה הטובה ביותר. אני אישית לא מתחרט על מה שנתתי לזולת, זה עושה לי טוב. תנסה!

הפסיכולוגיה הדינאמית גורסת שכל בחירה מקורה בבחירות לא מודעות, ולכן חשוב שהאדם יכיר את עצמו וישאל את עצמו מדוע בחר לעסוק במקצוע טיפולי. ייתכן למשל שאדם בוחר במקצוע טיפולי כי יש בו פנטזיית הצלה. זה לא אומר שיש כאן פתולוגיה. בדרך כלל זה מעיד על רגישות גבוהה".

פתגם עממי מפורסם אומר ש"חוזק שרשרת נקבע לפי החוסן של החוליה החלשה ביותר שלה". את ההבנה הזו אנו פוגשים בפרשה הנוכחית וניתן כמובן להקיש ממנה גם למציאות חיינו היום. העוצמה שלנו כעם לאורך כל ההיסטוריה הייתה באחדות ובסולידריות שבניינו. אסור לנו היום לבעוט בערכים הישנים, ותחת ערכים מיובאים של "קפיטליזם" ו"שוק חופשי" להרשות לעצמינו לזנוח את החלשים. זה נורמאלי ואף בריא לרצות להיות מבוסס כלכלית, אבל הפרשה מזכירה לנו – לא בכל מחיר!

אדם יכול לשוטט עם עצמו במשך שנים רבות בחיפושים קדחתניים אחרי עצות ורעיונות, טיפים ומציאות שיעזרו לו לשכלל את חייו.
כל אחד רוצה רוצה להצליח לשנות את עתידו לטובה. לשם כך הוא מוכן להרחיק נדוד במחשבה ובמעשה להגיע אל פסגת האושר.
העיסוק האינטנסיבי בחיפוש מוביל פעמים רבות לפספוס המענה הרצוי והמיוחל הנמצא ממש מתחת לאף, בסביבה הקרובה מאוד.

בפרשת השבוע – בשלח נקרא על הנס הגדול של קריעת ים סוף. נס בפני עצמו לאחר סדרת ניסים ונפלאות שחוו בני ישראל בעשר המכות. חרף זאת בהמשך המסע במדבר בני ישראל לא הפסיקו לקטר ולהתלונן, אך מול קריעת ים סוף הם יצאו מגדרם בזמירות ובשירי הלל והודיה. מדוע קיימת נטייה בבני אדם לראות את "חצי הכוס הריקה", מדוע המשפט הראשון בבוקר, שאומר כל יהודי מאמין, מתחיל בהודאה –מודה אני.

אני נוהג לקרוא לחדר הטיפול שלי "מכבסה" היות ושם מתקבצת הכביסה המלוכלכת ויוצאת המון ג'יפה נפשית. תמיד ימצא שם מים (וכוסות) טישו כמובן וחומרי ניקיון.

הפוסט הזה נכתב זמן קצר לפני מועד חלוקת תעודות ההערכה לילדי ישראל.
יש בי תקווה ואמונה וגם פניה אליכם סגל ההוראה המחנכים ומחנכות בישראל.
תנו דעתם על מהות התעודות וההשלכות מהן, עצרו לרגע של התבוננות טרם תגשו לכתיבת תעודות המחצית.

מעמד רב רושם התקיים בשבוע שעבר בשכונת נווה יעקב, בכנס הייסוד לישיבה לצעירים מצוינים "תפארת התורה" אשר תשכון פאר בלב השכונה החל מזמן אלול הבעל"ט

הרמב"ם גדול ההוגים היהודים שבכל הדורות התחבט מדוע נענש פרעה על כך שאיננו שולח את בני ישראל ממצרים, אם האלוקים בעצמו הוא זה שמכביד את לבו, ומונע ממנו לבחור באופן חופשי. ותשובתו מאלפת ובו-זמנית מהווה תמרור אזהרה. בהלכות תשובה (פרק ו') הוא קובע כי אם אדם מתמיד בחטאו, הוא נכנס לקיבעון מחשבתי שלא מאפשר לו לצאת ממנו.
זאת אומרת, שהמנגנון האישיותי שלנו נברא באופן שמאפשר לנו להתמכר לרעיון, ועשוי להביא להתרסקות מבלי יכולת להיחלץ מהמסלול הממולכד.

קרוב לאלף בחורי ישיבות השתתפו במוצ"ש פ' מקץ בכנס 'ארוממך' ברוב פאר והדר, אשר נוהל על ידי ארגון 'רוממות', בראשות הרב יעקב אגסי שליט"א. במסגרת

מתפללי בית המדרש 'מטה משה' ברמות א' (הקאנטרי), שעד לא מכבר התפללו בחניה של אחד הבניינים בשכונה החדשה – זכו בשעה טובה לחנוך בית מדרש

הקהילה המרכזית "חניכי הישיבות" בקרית יובל הוקמה כבר לפני כשלוש שנים, ומונה כמאתיים אברכים איכותיים ביותר, מלבד מתפללים רבים נוספים, הבאים להסתופף בקהילה חשובה זו.

מעשר מכות לעשר דיברות
מהן עשר הדיברות? הן מקבילות לעשר המכות. בדיוק כפי שהמכות משקפות את סילופן של עשרת כישורי הנשמה, הרי עשר הדיברות מייצגות את שביל הריפוי הרוחני שבכל אחת מעשרת הכישורים הללו, ומבטאות את ההרמוניה והתפארת של מהות האדם הרוחנית.

אדם הזקוק לעזרה כדאי שייתן אל ליבו על שמו ומה הוא משקף עבורו.

מה המשמעות לשמו ולשם משפחתו ולסביבה שבחר לחיות, תאריך לידה ושם מבטאים סל של תכונות מולדות ונרכשות, האחראי ליצירת מסע חייו, איכות חייו ומציאות חייו. תמהיל אישי זה משתקף במפה האישית של כל אדם, ממש כמו Waze של החיים.

תאריך הלידה והשם מבטאים קוד ייחודי לאדם לעיצוב אישיותו, המאפשר לממש מציאות ופוטנציאל זוגי ומקצועי הרשומים בגורלו.

"לגנטיקה יש השפעה רבה על המידה שבה אנשים מרגישים בנוח עם השאלות הללו, אולם יש אפשרות לשנות זאת. אנשים שהם 'מחפשי משמעות', כלומר לא נולדו עם המשמעות הזאת אבל מרגישים שעבודתם תורמת לבני האדם או לעולם, ידווחו כי הם שמחים יותר ומושקעים יותר בעבודה. מחפשי משמעות ייטו יותר להיות מרוצים אם מצאו משמעות בדת או בקהילה כמו-דתית, מבוגרים נוטים לדווח יותר על מציאת משמעות בעוד צעירים מדווחים יותר על חיפושה.

פרשת ויגש מלמדת שיעור חשוב על התקרבות, בעיקר במצבים של ריב או מתח. איך אנחנו מצליחים להתקרב גם כשיש בנו מצוקה ומרגישים חלשים או נחותים. איך מצליחים ליצור התקרבות אמיתית מתוך שחרור כל ההגנות, ללא ההתקפות, בלי להוכיח שאנו חזקים או צודקים. התקרבות עם האמת שבתוכנו. עם החולשות והשגיאות, עם הכאבים והפחדים.

הכוח המניע אדם לקום ולצמוח ממשבר טמון בתוך יסודות הנפש – כוח החיים. כאשר יש לאדם זיק של אמונה ותקווה שיש לו למה ועל מה לקום בבוקר, שיש לו טעם ומשמעות בחיים, הוא קם למרות הכול.
מקץ מלשון יקיצה, להתעורר מתוך חלום לקום מעפר ולצמוח מחדש. כוח נוסף ואדיר שימש את יוסף והחשמונאים – אמונה באלוקים.

אחת ממילות המפתח בפרשת וישב היא המילה 'חלום'. הפרשה פותחת בחלומות, מסיימת בחלומות, והתואר בו מכונה יוסף, הוא "בעל החלומות". אנשים נוטים לזלזל בחלומות ולהתייחס אליהם, ואל כל מיני רצונות ושאיפות, כדברים דמיוניים וחסרי חשיבות, פעמים רבות אינם מתייחסים להם ברצינות, אך למען האמת – יש להם חשיבות עצומה.

כדי להבין יותר מהי המשמעות של 'חלום' כדאי להתבונן בחלום הראשון שאנו מוצאים בתורה אצל אחד מאבות האומה- סולם יעקב. "ובחלומו והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה".

ניתן לומר שהתיאור הזה, מעבר להיותו התוכן של החלום הספציפי של יעקב, הוא גם מגדיר את ענינו של חלום בכלל – "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה". למה הכוונה?

היכולת להפוך אירוע משברי לאירוע מכונן ומצמיח מתחילה בקבלת החלטה ראשונית על יציאה ממעגל השרידות אל מעגל החיים.
גרעין הכוח לקבלת החלטות נחוצות מעין אלו נמצא במרחבים שיש בהם אמונה ותנועה.
לא עוד יעקב – מהות של עקב ועיכוב, כי אם ישראל – מהות של עבודה פנימית, תנועתיות וזרימה, מהות של שר ונגיד – שליטה עצמית ומודעות רחבה על כוח החיים.

החיים מזמנים לנו כל מיני הפתעות. והפתעות מטבען, להגיע ברגע הכי לא צפוי, ולשנות לנו את התכניות שהכנו מראש… הם באות בלי הזמנה, מתפרצות לחיינו ובלי נימוס משאירות לנו "תיק" שצריך להתמודד איתו, גם אם יש לנו כח, זמן, וכלים לעשות זאת, וגם אם לא. החכמה בחיים, היא לקחת את ההפתעות האלה, שלרוב מגיעות בצורות שונות של "לימון", חמוצות ומלאות גרעינים, ולהפוך אותן ללימונדה. מרווה, מתוקה טעימה ומרעננת.

כשאנו כהורים מפסיקים להבהל מרגש הקנאה ותוצאותיו בהעלאת מפלס הכעסים, העלבונות והצעקות בבית, ומתחילים להתייחס אליו כאל הזדמנות לגלות לילד את ייחודו ומקומו בעולם הזה, אנו זוכים "על הדרך" בחיזוק הבטחון של כל אחד מילדינו, העצמת זהותו הייחודית על כל יכולותיה, כישוריה ומעלותיה, צמצום חווית החוסר והאדרת חווית "היש" וההודיה לשם שנתן לנו כהורים מגוון של נשמות ייחודיות שדרכנו יתחזקו ויפלסו דרכן בעוז ובטחון בעולם זה.

"אובדן מהווה חלק בלתי נפרד מהקיום שלנו כבני אדם. אנחנו מתנסים בחוויות של אובדן לאורך כל החיים, יש חוויות של אובדן בעקבות אירועים בלתי צפויים שאנחנו נחשפים אליהם במהלך החיים. האירוע המוכר ביותר שמוליד חוויה של אובדן הוא מוות של אדם קרוב, ואכן חוויה כזאת נחשבת לאחת המצוקות הפסיכולוגיות הקשות ביותר."

מה הפירוש "הרואה את הנולד"? בפשטות הכוונה לחשוב תמיד צעד אחד קדימה, לצפות את העתיד ולראות את ההשלכות שיגרמו ממעשיך עוד לפני שאתה עושה אותם. אולם פירוש זה לא מסתדר עם לשון המשנה, משום שאם זאת הכוונה, מן הראוי היה לכתוב בלשון עתיד "הרואה את אשר יוולד", לא את ה"נולד", מלשון עבר. כוונת רבי שמעון שהחכם הוא מי שרואה את העכשיו.

בפסיכולוגיה המודרנית טוענים שישנם שני גורמים שמשפיעים על התנהגותו של האדם, התורשה והסביבה. לפעמים האדם מנסה לתרץ את התנהגותו באמירות כמו 'אני נולדתי ככה', או 'מה אני יכול לעשות שהטבע שלי הוא כך וכך?' אך האמת היא שאין הדבר תלוי אלא באדם עצמו.

יש להבין את פשר הביקורת הקשה המופנית כלפי נח, הלא נח שהתורה העידה עליו: "איש צדיק תמים" – "את האלוקים התהלך נח". מאה ועשרים שנה בונה את התיבה במסירות נפש למרות לעג העולם. במהלך המבול מסר נפשו להאכיל את בעלי החיים סביב כל שעות היממה. איך כל זה מסתדר עם הביטויים "רועה שוטה" "כוחו רע" כאדם שלא אכפת לו מחורבן העולם כי אם להציל עצמו, הייתכן ?

נשימה לנשמה – עוגנים לנשמה מתוך פרשת השבוע בראשית תש"פ   הרב אוריאל בלמס מרצה ויועץ חינוכי בראשית – להתחיל מהתחלה "בראשית ברא אלוקים את

היכונו לביאת החופש הרב אוריאל בלמס מרצה, יועץ חינוכי ומנחה הורים m.a הורים יקרים. חודשי החופש הגדול כבר בפתח ואיתם מגיעים אתגרים רבים הדורשים מכם לעצור

עשרת הדברות עשרת הדברות בחינוך / מאמר לחג השבועות הרב אוריאל בלמס מרצה ויועץ חינוכי עם ישראל, הנבחר מבין האומות, מקבל את שמו, מעמדו והוויתו

אש אש מדורה הגיגיי אש לל"ג זוגי שמח הרב אוריאל בלמס מרצה ויועץ חינוכי ל"ג בעומר כבר ממש בפתח וזאו הזדמנות מצוינת לרענן מחדש כיצד

עקיבא נחמתנו מאמר תורני ובו שני פרקים   כוחה של ראיה טובה, והשפעתה בזוגיות. והתמודדות עם מצבי משבר ואבדן, מצבי דחק ואתגרי החיים. כפי שעולה

לדעת לשמוט רעיון תורני אמוני לפרשת בהר ול"ג בעומר   הרב אוריאל בלמס מרצה ויועץ חינוכי פרשת השבוע פותחת בפסוק "וידבר ה' אל משה בהר סיני

על במותיך חלל הרב אוריאל בלמס מרצה ויועץ חינוכי תעלה המשואה בלב האומה זקיפותה תרד אל חצי התורן יעלו העוקדים בנהי וביבבה אל מזבחות הנעקדים

כסא לאלי וההוא – רעיון קצר לחג הפסח הרב אוריאל בלמס מרצה ויועץ חינוכי את אלי וחברו ההוא מהבלוק האחרון כל השכונה מכירים. אוההווו ועוד

ואיגדת לבנך – פוסט חינוכי לחג הפסח כבכל שנה ושנה ניסב כולנו לשולחן ליל הסדר ונקרא בשמחה ובמנגינה את ההגדה, נעסוק בענייני השיעבוד והגאולה ובתוך כך