נשימה לנשמה – עוגנים לנשמה מתוך פרשת שופטים

שיתוף

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin

לחיות את עצמנו – משמעת ומשמעות עצמית כגורמי צמיחה

"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך"

הרב אוריאל בלמס
מרצה ויועץ חינוכי

טבעם של בני אדם לראות נגעי הזולת ולא את נגעי עצמם, האימרה העממית אומרת "הגמל רואה רק את הדבשת של חברו".

אנו נמצאים בפתחו של חודש אלול, חודש של עבודה עצמית והתבוננות, זמן לפשפוש בנבכי העצמי ותיקון המידות.
פרשיות ספר דברים, ובפרט אלו הנקראות בחודש אלול, מלאות וגדושות בהוראות וציווים כיצד ינהג האדם בתיקון מידותיו.

בפרשת השבוע אנו מוצאים כמה וכמה הנהגות טובות המנחות אותנו אל דרך הישר.

"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך…
ושפטו את העם משפט צדק"

על המילים "תתן לך" כותב בעל ה"כלי יקר", רבי שלמה אפרים מלונצ'יץ זצ"ל:
קשוט עצמך תחילה, כלומר, קודם דאג שתהיה אתה מושלם, ורק אחר כך תוכל להתפנות להשפיע על אחרים שייטיבו דרכיהם.

ברוח דומה פירש האדמו"ר רבי שמחה בונים מפשיסחה:
"שופטים ושוטרים תתן לך"- כשאדם שופט בקביעות את עצמו, רואה את הליקויים שבו וגם את המעלות של אחרים, הגיוני שאז "ושפטו את העם משפט צדק". אבל מי שרק רואה את חסרונות הזולת ולא רואה את הגיבנות שלו עצמו, אחד כזה טבעי שימנע משפט צדק.

בהמשך נכתב…
"צדק צדק תרדוף"
ה – "אבן-עזרא" נותן שני פירושים לכפל הלשון "צדק".

האחד- קריאה אל בעלי הדין הבאים בפני השופט: לעולם רידפו אחר הצדק. בין אם תרוויחו מכך, בין אם תפסידו.
וההסבר השני- הרדיפה אחר הצדק צריכה להיות מתמדת, נמשכת, רצופה. פעם אחר פעם, כל ימי חייך.

הרבי מפשיסחה פרש:
אחר צדק- יש לרדוף רק בצדק. רק באמצעים כשרים.

מובא בספרי חסידות בשמו של אור שבעת הימים הבעל שם טוב, כי אדם הרואה נגעים בחבירו אין זה כי אם נגוע הוא עצמו בהם.

מסופר על הקיסר האוסטרו-הונגרי פרנץ-יוזף הראשון, שבקרב נגד המרד ההונגרי בשנת 1849 (למניינם) ניצח פרנץ-יוזף וגרם לכניעתו של מלך סרדיניה והצליח להטיל את מרותו על הקיסרות וביטל את החוקים הקודמים.
בסיור שערך בממלכה באישון לילה, ראה אחד מלוחמיו של הקיסר אדם חמוש ולבוש מדים ולא היה בטוח האם הוא מחיילי הקיסר או חלילה מאויביו. החשוד עמד סמוך לעמדת שמירה והתנדנד כשיכור וכשקרא לו הלוחם ממשמר המלך לומר סיסמא ולהזדהות מספר פעמים, החייל לא השיב ולא הגיב. גם כאשר בפעם השלישית קרא לו ואמר: "אני מהלוחמים של הוד מעלתו הקיסר פרנץ-יוזף! או שאתה מזדהה ואומר את הסיסמא, או שאני יורה!" וכאשר גם בפעם הזאת לא ענה, ירה בו ופצעו. במשפט שהתקיים לאחר מכן, הסתבר שאכן החייל היה מחייליו של פרנץ-יוזף ולכן הועמד לדין על כך שלא שמר כראוי. החייל הנאשם פנה בתביעה כלפי היורה ואמר לו: "מדוע ירית בי? וכי לא ראית שאני שכור?". ענה איש המשמר: "אמנם ראיתי ששיכור אתה, אך כששומעים את השם פרנץ-יוזף – גם שיכור צריך מיידית להתפכח!".

שלום זמן אלול – שלום כיתה א'

אנו נמצאים בתחילתו של חודש אלול, זמן אלול.
דיי במילה אלול כדיי להכניס אותנו למסלול הטסט השנתי.

אלול מסמל עבור כולנו התחלה והזדמנות חדשה. ההתרגשות הכללית האוחזת בנו לראות את ילדי הגן העולים לכיתה א' בקריאת "שלום כיתה א'", כן, דווקא כיתה א'. זו התחלה נקייה וחדשה. זו גם משמעות חודש אלול, "שלום זמן אלול", ההתרגשות כללית להתחיל ממש מהתחלה.

שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, זהו הזמן לבקרה פנימית, לחידוש מערכת המשמעת והבקרה העצמית.
תקיעת השופר היומית וסדר הסליחות לבני עדות המזרח, כמו ההכנה לראש השנה וחגי תשרי, מעוררים אותנו להטות אוזן ולפקוח עין אל עצמו פנימה.
להתנתק מעט מהחומר ולהתחבר אל הרוח, לשחרר קצת מגשמיות וחיצוניות ולהציץ פנימה.

חודש אלול גורם למשהו אחר בתוך הלבבות.
"אלול זה לעצום עיניים ולסתום אוזניים, כדי להביט פנימה ולשמוע מה הלב שלי דורש ומה הגוף שלי מבקש. בכדי לדעת מי אני כשאני בא לדודי ודודי לי".

על המילה אלול מובא בשפת אמת [שופטים תרל"ב], שהיא מילה המורכבת משתי מילים 'לא' 'לו'. מהי משמעות העניין? – אומר ה'שפת-אמת' על-פי 'מזמור-לתודה' בספר תהילים [פרק ק'], אותו אנו אומרים בכל בוקר, אנו מוצאים 'קרי' ו'כתיב' –  "מִזְמ֥וֹר לְתוֹדָ֑ה הָרִ֥יעוּ לַ֝ה' כָּל־הָאָֽרֶץ:…דְּע֗וּ כִּֽי־ה' ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים הֽוּא־עָ֭שָׂנוּ ולא וְל֣וֹ אֲנַ֑חְנוּ עַ֝מּ֗וֹ וְצֹ֣אן מַרְעִיתֽוֹ". 'ולו אנחנו עמו' זה הקרי, והכתיב 'ולא אנחנו עמו' – "…ופי' הדבר: הכול אחד, שכפי מה שלא אנחנו, כן לו אנחנו, כי בגסות אין אני והוא יכולין לדור. " כלומר – כאשר יהודי לא מתנשא ולא גס-רוח, אזי הוא יכול להיות שייך לו לקב"ה, וכפי שאומרת הגמרא [סוטה ד':] –
"א"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחי: כל אדם שיש בו גסות הרוח – כאילו עובד עבודת כוכבים…ורבי יוחנן דידיה אמר: כאילו כפר בעיקר, שנאמר: ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך ..' ".

וזהו יסוד הניקוי, הבקרה העצמית השנתית ומהות התשובה של חודש הרחמים והסליחות. רק כאשר אדם עושה מעצמו, ממידותיו האנוכיות והשליליות, 'לא', הוא מסגל לעצמו את מידת הענווה ואז יכול להיות שייך 'לו' – לקב"ה וזהו יסודו של חודש אלול .
על דרך החסידות, אומר ה'שפת-אמת' מה שהתורה דורשת מאתנו בפרשת שופטים למנות גם שופטים וגם שוטרים על עצמנו: "…כי יש ב' בחינות בעבודת הבורא-יתברך לבטל הגוף והגשמיות והוא בחינת 'שוטרים' לכוף את הגוף לשנות את טעמו, בחינת סור מרע. והשנית, בבחינת התקרבות אל הבורא-יתברך, בחינת עשה טוב. וזה 'שופטים', שהוא בהשגת הדעת…". כלומר,

שבכל אדם יש דברים שדעתו מסכימה אתם ובזה הוא מתקרב לקב"ה, אולם לעתים יש לאדם הנהגות, שאולי בשכלו אין הוא מבין אותם, אבל כופה אותם על עצמו בבחינת 'שוטר' על עצמו.
רבים הם המפרשים, הרואים בציווי של 'שופטים ושוטרים' לא רק מצווה לאומית בארץ ישראל של מינוי שופטים ושוטרים, שזו סוגיה חשובה מאוד בפני עצמה, אלא באותה נשימה יש כאן הוראה על האדם לשים על עצמו מגבלות ושמוטלת עליו החובה לשיפוט עצמי ופיקוח על כל מה שעושה. הגמרא [ברכות ז'] רואה בזה יתרון עצום על פני שוטר או שופט חיצוני, משום שההשפעה של החלטה-עצמית טובה יותר מענישה חיצונית – "אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: טובה מרדות אחת בלבו של אדם יותר מכמה מלקיות, שנאמר: ורדפה את מאהביה וגו' ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה" וכפי שרש"י מסביר במקום "מרדות אחת – לשון רידוי והכנעה, שאדם שם על לבו מאליו." והפסוק שמביא רבי יוחנן מדבר על אותה אישה, שרודפת אחרי מאהביה שיעזרו לה וכשהיא רואה שאף אחד לא עוזר לה אז מהרהרת בתשובה ותשים על לבה לאמור שתשוב אל בעלה הראשון. ריש לקיש מחריף את הנושא ואומר שם בגמרא "ריש לקיש אמר מרדות אחת טובה יותר ממאה מלקיות, שנאמר: 'תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה' ". החלטה-עצמית עדיפה ומשפיעה על האדם יותר מאשר מאה מלקיות ולמרות הכאב הצורב של המלקיות, הן לא נשארות לטווח-ארוך, כפי שאדם מקבל על עצמו החלטה מדעתו.
בתפילה אנו מבקשים 'השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה' ונשאלת השאלה, מדוע לא מתפללים 'השיבה שופטינו כבראשונה ושוטרינו כבתחילה' אלא 'יועצינו'?
אומר על כך הרבי מלובביץ', שישנו הבדל בין 'שופט' ל'יועץ'. 'שופט' מכתיב את דעתו כפי שהוא מבין, אולם 'יועץ' שומע את המתייעץ, מנסה להבין את מצבו ומייעץ לו בהתאם ליכולותיו וכישרונותיו.
בתפילה לעתיד לבוא, אנו מבקשים שיהיו לנו אמנם 'שופטים' כי אי אפשר ללא שופטים, אך מעדיפים בלי 'שוטרים' – אלא כל אדם המתלבט או מתקשה, יממש את דרכו על ידי יעוץ והכוונה מראש, כדי שלא יצטרך 'שוטר' שיחזירו למוטב.

לסיום, נביא סיפור על אחד היועצים הרוחניים הגדולים שקמו לעמנו בדורות האחרונים, רבי יצחק בּלָאזֶר, שהיה מראשוני 'תנועת-המוסר' ומגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט, ובשנת 1904 עלה לארץ והתיישב בירושלים, שם נפטר בי"א באב תרס"ז ונקבר בהר הזיתים.
בשיחת התעוררות שנתבקש לשאת בפני הצבור, סיפר על שיירה שאיבדה את דרכה בתוך יער עבות וסבוך. במשך שבועות ארוכים ניסו לחלץ את עצמם אך לא הצליחו בכך, סובבו ביער הלוך-ושוב אולם לא הצליחו למצוא את פתח היציאה מהיער. לפתע, ראו אדם הצועד בתוך היער ונראה שליו ורגוע. כמובן שהם מיד נגשו אליו והתחננו לפניו שיוציאם מהיער הנורא הזה. אמר להם אותו אדם: 'אתם תועים ביער הזה מספר שבועות, אני כבר מסתובב ביער הזה כמה חודשים ועוד לא מצאתי כיצד לצאת מכאן. מה שאני מציע לכם הוא שתבואו עמי ואם תשאלו במה אני יכול לעזור לכם, הרי בדבר אחד אהיה לכם לתועלת, בזה שאוכל להדריך אתכם באילו שבילים לא ללכת.'
אמר להם רבי יצחק בלאזר –  'גם אני, למרות גילי המופלג, תועה בדרכי החיים, אך אוכל לעזור לכם על כמה שבילים בחיים, ששם לא כדאי לצעוד ויחד
נתפלל לקב"ה שיורינו את דרכו וינחנו בעצתו.

לא נותר לנו, אלא לאמץ את דברי קדמונינו בימי הרחמים והסליחות, לקבל על עצמנו מתוך מחשבה צלולה לתקן את דרכנו. 'לב יודע מרת נפשו' – כל אחד מאתנו יודע במה הוא צריך להתחזק ואיך ובמה לפקח על עצמו דווקא.

התורה מזכירה לנו, תמנו שופטים ושוטרים לעצמכם, בכוח ההתחדשות הפנימית והאוויר הזך היורד לעולם עם בואו של המלך לשדה, שובו בנים שובבים, שוב אליי ואשובה אליכם.

חודש טוב ושבת שלום ומבורכת.


הכותב הרב אוריאל בלמס הינו יועץ חינוכי, מנחה הורים וקבוצות. בעל תואר A.M. מומחה למצבי חירום, משבר ואבדנות, ילדים ונוער בסיכון-זיהוי ואיתור, טיפול ומניעה בנשירה. תואר ראשון בחינוך, תואר שני בניהול מערכות חינוך. מאמן אישי ומוסמך NLP, מרצה מומחה לגיל ההתבגרות, חבר הנהלת איגוד ענ"ף

משה אסולין

אולי יעניין אותך גם

השארת תגובה

הצטרפו לרשימת התפוצה של מגזין קנייטש

הדילים הכי חמים | קבוצות הרכישה המשתלמות ביותר | הטבות יחודיות למצטרפים

כוח הקנייה החזק בציבור החרדי - מעל 15,000 דיוורים ישירים​

רוצה לפרסם בקנייטש?

או שיש לך כתבה מעניינת, זה בדיוק בשבילך. 

עקבו אחרינו
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
%d בלוגרים אהבו את זה: