נשימה לנשמה – עוגנים לנשמה מתוך פרשת ראה

שיתוף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

לתת את הנשמה ואת הלב

נתינה וקבלה – מפתחות לחוסן אישי וחברתי

הרב אוריאל בלמס
מרצה ויועץ חינוכי

דברים ט"ו ז'
כִּי־יִֽהְיֶה֩ בְךָ֨ אֶבְי֜וֹן מֵֽאַחַ֤ד אַחֶ֨יךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ בְּאַ֨רְצְךָ֔ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹ֧א תְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָֽבְךָ֗ וְלֹ֤א תִקְפֹּץ֙ אֶת־יָ֣דְךָ֔ מֵֽאָחִ֖יךָ הָֽאֶבְיֽוֹן:
ח' כִּֽי־פָתֹ֧חַ תִּפְתַּ֛ח אֶת־יָֽדְךָ֖ ל֑וֹ וְהַֽעֲבֵט֙ תַּֽעֲבִיטֶ֔נּוּ דֵּ֚י מַחְסֹר֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יֶחְסַ֖ר לֽוֹ:
י' נָת֤וֹן תִּתֵּן֙ ל֔וֹ וְלֹֽא־יֵרַ֥ע לְבָֽבְךָ֖ בְּתִתְּךָ֣ ל֑וֹ כִּ֞י בִּגְלַ֣ל | הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה יְבָֽרֶכְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־מַֽעֲשֶׂ֔ךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֥ח יָדֶֽךָ:
ובעבד עברי בפסוק יד' הַֽעֲנֵ֤יק תַּֽעֲנִיק֙ ל֔וֹ מִצֹּ֣אנְךָ֔ וּמִגָּרְנְךָ֖ וּמִיִּקְבֶ֑ךָ אֲשֶׁ֧ר בֵּֽרַכְךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ תִּתֶּן־לֽוֹ:

כולנו יודעים שכדי להדגיש דבר מה באוזני השומעים לעיתים יש צורך לחזור על הדברים פעם נוספת. התורה בפרשתינו מדגישה את חשיבותה של הנתינה בתבניות של מילים החוזרות על עצמם פעמיים:
נתון תתן
פתוח תפתח"
הענק תעניק,

יש עוד מקומות בתורה שמופיעה בהם כפילות לשון כגון "הכה תכה", "אבד תאבדון", "סקול ייסקל", "ירה יירה", "עשר תעשר", "שמוע תשמע" ועוד.

ברצוני להתמקד בשלושת הלשונות שמופיעים בפרשה.

רבי יעקב צבי מקלנבורג בספרו הכתב והקבלה שואל על המילים "פתוח תפתח": למה הוצרך להכפיל את המילה, בעוד בפסוק הקודם נאמר "לא תקפוץ את ידך" רק פעם אחת?
והוא עונה על כך שהתורה ראתה כי לקפוץ את היד ולסוגרה קל לאדם יותר מלפתוח אותה לעני.

נקטה התורה ג' לשונות של נתינה (פתוח, נתון, הענק), כדי לרמוז שמי שיאחוז במידת הנתינה בכל כוחו, יזכה לקשור את עצמו עם ה' יתברך בקשר אמיץ וחזק שלא יתנתק לעולם, כדוגמת חבל השזור משלושה חוטים, שאינו מתנתק ואינו נקרע, כמו שכתוב: "והחוט המשולש לא במהרה ינתק" (קהלת ד, יב).

התורה זיהתה כי בנקודות ועניינים מסוימים כנראה קשה לאדם הפרטי או לעם ישראל כחברה לבצע את המוטל עליו, והרגש הטבעי של היחיד או של החברה יהיה להימנע מלבצע את הציווי, ועל כן ראתה צורך וחשיבות לחדד ולהעצים את הציווי על ידי הכפלת המילה כדי להדגיש את חשיבותו ונחיצותו.

נתינה עצמית ועכשווית

נתון פתוח והענק, ראשית תדאג לעצמך. כלומר, תהיה נתינתך שלימה ולא מתוך אינטרסים או רגשות כאלו ואחרים.
אדם שיודע לקבל לעצמו, ויודע לזהות את צרכיו, ידע לכוון את הנתינה לזולת בחכמה ובתבונה, נתינתו תהיה נתינת אמת ללא בושה וכלימה.

אדם שחווה על עצמו קושי ומחסור יודע היטב מהי כוחה של נתינה בזמן אמת ומהי מעלתה של נתינה לאורך זמן עד אשר יעמוד על רגליו ויסתדר בעצמו.

נתינה לזולת עומדת בבסיס המציאות. העולם בנוי באופן כזה שכל קבוצת אנשים זקוקה לקבוצה אחרת, שונה ממנה, כדי להבטיח את קיומה, כגון החקלאים זקוקים לאנשי השרות: הטכנאים, בעלי המקצועות השונים ולהיפך. דומה הדבר לגלגלי שיניים בשעון מכני (מהדור הקודם) שהמצב התקין של שעון כזה הוא כשכל הגלגלים זזים ואם ישבות אחד מהם ולו הקטן, יפסיק השעון מלנוע והעולם יעמוד מלכת. עצם הנתינה לזולת היא דבר הראוי להערכה אך יש נתינה ויש נתינה. יש נתינה אשר נעשית "מתי שנוח", כמעשה שגרתי, לעיתים אפילו כלאחר יד, ויש נתינה אשר נעשית בלב שלם, בשמחה, ובהכרה מלאה. בפרשת "ראה" אנו נפגשים עם נתינה משובחת מהסוג השני.

נתון – לעצמך ומתוך כך תזהה את צורך הזולת בזמן אמת.
תתן – זוהי נתינה של ליווי ותמיכה עד שהזולת יצליח לעמוד בכוחות עצמו.

הוא הדין בנתינה נפשית, בייחסי חברה ובזוגיות, שבה שני אנשים שונים מעולמות שונים, מבתים שונים, מחינוך שונה, מרקע שונה, נפגשים, מתחברים ונישאים לזוג, לפעמים הרגש הטבעי של כל אחד ואחת הוא עדיין לדאוג לעצמו: להרגלים, למנהגים, למסורת, לערכים, לצורת החינוך, לתובנות, למחשבות, לרצונות, לדעות שלהם, ולא לחשוב מספיק גם על ההרגלים, המנהגים, המסורת, הערכים, צורת החינוך, התובנות, המחשבות, הרצונות, הדעות של בני הזוג.
חשוב כי כל אחד ואחת בהכירם את עצמם ואת אישיותם ידעו להכפיל את המילים והמעשים הנוגעים לזוגיות ולתת להם את הבמה המכובדת ואת הדגש הראוי. הדבר מכוון כמובן למילים ולמעשים בעלי הקונוטציה החיובית: פתוח תפתח, העניק תעניק, נתון תיתן,

דבר תדבר, נוכח תנכח, ספר תספר, שתף תשתף וכדומה.

כאשר "פתוח" לעצמך ממילא "תפתח" גם לזולת וחוזר חלילה לעצמך, וכאשר "נתון" לעצמך, ממילא "תיתן" גם לזולת ושוב לעצמך, וכך בהענק תעניק.

הרב דסלר מביא שאהבה מגיע מנתינה ולא להיפך כפי שחושב העולם.
ואכן, נתינה מולידה אהבה,
נתינת אמת מגיעה מהכרה עצמית ומאהבה עצמית בסיסית שמביאה לכוח נתינה מושכל ושופע שמביא איתו אהבת הבורא ואהבה לברואיו שמביאה כמעגל קסמים לרוממות עצמית חיובית.

בדרך שאדם מודד מודדים לו – ערבות הדדית היא יסוד קיומה של החברה

האור החיים מביא כי על ידי שאדם נותן צדקה לעניים- פותח פתח לאחרים- פותחים לו משמים שערי שפע. לכן נאמר בכפל לשון: "כי פתוח תפתח" וגם למה שנאמר קודם: "לא תאמץ לבבך ולא תקפוץ ידך מאחיך האביון"
חז"ל במסכת בבא בתרא דף ט' ,אומרים: "בודקין לכסות, ואין בודקין  למזונות, זה מרומז כאן בתורה: "פתח את ידך לו" הכוונה – למזון, ואילו לכסות, תחקור ותבדוק אם חסר לו משהו-"לדי מחסורו" ואז :"העבט תעביטנו"

רבי יוסף שאול נתנזון לומד מכאן דבר הלכה: שאין לתת לכל העניים בכמות שווה, אלא לאדם חשוב יש להעניק  מנה נכבדה. ואפילו סוס לרכב עליו, ואילו לאדם פשוט די לתת לו נתינה כערכו.
מעניין להתבונן בכפות הידיים כשהן קמוצות ,כל האצבעות שוות. אבל כאשר הידיים פתוחות ניתן לראות את ההבדלים בין האצבעות. לכן התורה באומרה: "לא תקפוץ את ידיך, אל תשמש דוגמא לידיים קפוצות כשכל האצבעות שוות, אלא עליך לפתוח את ידך, תיתן לכל עני כפי ערכו וחשיבותו.

חברה החפיצה בשלימות כל חבריה, ובתיקון עולם צריכה לקדש את כוח הנתינה, עולם חסד יבנה

אדם הנותן מעצמו מתת יד לנזקק אוזן קשבת בעת צרה, תמיכה נפשית ונוכחות ברגעי משבר, אדם המאיר פנים ומגיע חיוך מלא שפתיים לזולת הוא בונה את קומת האדם השלם שבו ופעמים רבות זוכה להיות שותף בתיקונו של עולם ולהחיות מתים ממש.

תתן תהיה רגיש ותתרגש

רבי אהרון הלוי – בעל  "ספר החינוך" מפרש: ראוי לתת את הצדקה לידי  הגבאי בבית הכנסת והוא יעביר את הסכום לנזקק. וזאת במטרה  להגן על העני שלא יבוא לידי בושה.
מצוות הצדקה אינה מתקיימת רק תמיד אצל העני  כאשר זקוק הוא ללחם או לכסות, אלא גם עשירים לפעמים זקוקים לצדקה, כגון שחלו במחלה וזקוקים לדבר מסוים, או שהוא נתקע באיזה מקום וזקוק להלוואה, או אפילו זקוק למילה טובה ועידוד. כל מי שמקיים את מצוות הצדקה שכרו רב מאד.

פתוח תפתח את הלב ואת הרגישות הפנימית

נתון תתן בזריזות ובחמלה ללא שהיות, היה איש בעיקר היכן שאין אנשים.
הענק תעניק קיבלת מתנות שמים, אוצרות מאת הבורא, תשפיע מהם לסביבתך, תפריח את העולם ותאיר אותו. היה מבוגר משמעותי היכן שאתה נמצא.

לתת לזולת זה לראות את השני לא רק דרך העיניים אלא דרך הלב, ולדייק את צרכיו לפי העיניים שלו

כל אחד מאיתנו מוזמן מדי פעם לאירוע משמח כגון חתונה או בר מצווה. מקובל מאוד להביא לאירוע מסוג זה מתנה, בדרך כלל מתנה כספית. אך איזו תחושה מלווה נתינה זו? האם תחושה טובה ושמחה או שמא תחושה של פרעון חוב או "תיק שנפל עלינו"?
באופן דומה, כיצד אנו מרגישים כשאנו נותנים צדקה לקבצן היושב לו בפינת הרחוב? האם אנו שמחים בלב שלם על הנתינה או אנו עושים זאת כלאחר יד ומסתפקים בעצם המעשה הטוב ותו לא?

נתינה וקבלה הם אחד . המילה נ.ת.ן היא דו כוונית . לתת לאחר זה לקבל בעצמך. לקבל – זו מתנה שנותנים

בחירה לחלוק את המתנה שהינך: את האיכות שאיתה נולדת ונועדת לתת לאחרים הבוחרים לתת לך את הזכות לתת להם. לקבל זו מתנה שנותנים ומכאן שנתינה וקבלה הם אחד. כדי לחוות שלמות, עלינו להתנסות בשניהם.
לתת לאחר משמע לתת מעצמי לעצמי.
לקבל מהאחר משמע לקבל את עצמי כחלק מרשת אנרגטית, רקמה אנושית אחת חיה,
להבין שכולנו חלקי פאזל בתמונה גדולה, חלק מתוכנית גבוהה כוללת . כל בן אנוש שחי כאן נועד לתת משהו, לתרום מעצמו להתפתחות הכוללת בקהילה/בעולם/באנושות/הבריאה. איך? על ידי התפתחות אישית.
כשאני מתפתח – אני תורם להתפתחות הכלל.
בחירה לתת ולקבל משמעה העברת אנרגיה חיובית מאדם לאדם שמהותה התייחסות , מתן יחס של אהבה+הבנה = אהבנה , חיבור למערכת יחסים שמהותה הענקת ערך לחוויה אנושית שבה האחר רואה אותך גם בלי שתבקש וללא ציפייה לתמורה או גמול.
הכישרון המהותי שלך הוא מתנה שקיבלת. מה שאתה עושה איתה, זו המתנה שאתה נותן .

פרשת השבוע מציבה לנו זרקור אישי וחברתי, כיצד חברה מתוקנת צריכה לנהוג בפרט ובכלל.
נתינה תהיא אהבה שתהיא בעקבותיה נתינה כפולה.

תפתחו את הלב והעיניים,
הידיים יפתחו מאליהם.
רק כך נצליח לחיות חזקים מאוחדים ומלוכדים.

כוחינו באחדותינו ואחידותינו

שבת שלום ומבורכת


הכותב הרב אוריאל בלמס הינו יועץ חינוכי, מנחה הורים וקבוצות. בעל תואר A.M. מומחה למצבי חירום, משבר ואבדנות, ילדים ונוער בסיכון-זיהוי ואיתור, טיפול ומניעה בנשירה. תואר ראשון בחינוך, תואר שני בניהול מערכות חינוך. מאמן אישי ומוסמך NLP, מרצה מומחה לגיל ההתבגרות, חבר הנהלת איגוד ענ"ף

משה אסולין

אולי יעניין אותך גם

השארת תגובה

הצטרפו לרשימת התפוצה של מגזין קנייטש

הדילים הכי חמים | קבוצות הרכישה המשתלמות ביותר | הטבות יחודיות למצטרפים

כוח הקנייה החזק בציבור החרדי - מעל 15,000 דיוורים ישירים​

רוצה לפרסם בקנייטש?

או שיש לך כתבה מעניינת, זה בדיוק בשבילך. 

עקבו אחרינו
גלילה לראש העמוד
%d בלוגרים אהבו את זה: