נשימה לנשמה – עוגנים לנשמה מתוך פרשת יתרו

שיתוף

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin

נשימה לנשמהעוגנים לנשמה מתוך פרשת השבוע פרשת יתרו תש"פ

אומנות ההקשבה

הרב אוריאל בלמס
מרצה ויועץ חינוכי

את הסיפור הידוע על היהודי שחלם כי אוצר מוכן לו מתחת לגשר קארל בעיר פראג, מן הסתם רבים מהקוראים מכירים.
סיפור זה מסתיים כידוע בהפי אנד מעניין, האוצר בסופו של דבר נמצא ממש מתחת לתנור בביתו של היהודי.

אדם יכול לשוטט עם עצמו במשך שנים רבות בחיפושים קדחתניים אחרי עצות ורעיונות, טיפים ומציאות שיעזרו לו לשכלל את חייו.
כל אחד רוצה רוצה להצליח לשנות את עתידו לטובה. לשם כך הוא מוכן להרחיק נדוד במחשבה ובמעשה להגיע אל פסגת האושר.

העיסוק האינטנסיבי בחיפוש מוביל פעמים רבות לפספוס המענה הרצוי והמיוחל הנמצא ממש מתחת לאף, בסביבה הקרובה מאוד.

יש מקרים בהם התשובה המבוקשת נמצאת בתוך עצמיותו של האדם. יתכן שאף הרהר בה פה ושם, ובכל זאת הוא מחפש ומחפש את עצמו ואת דרך חייו הרצוייה.

כיצד זה קורה ומדוע?

כיצד יתכן שאדם בר דעת לוקה בעיוורון תודעתי כה כבד, הוא במרחק נגיעה משער הניצחון אך בעצם הוא כל כך רחוק, רחוק שנות אור.

בפרשת השבוע אנו לומדים על יתרו חותן משה.
וישמע יתרו, מה שמועה שמע ובא, קריעת ים סוף ומלחמת עמלק.
שמועה שמע ???
והלא כל העולם שמע !!!!
"שמועות" ובנות קול רבות נשמעות בעולם.
קולות מן הלב נשמעים מידיי יום וכפי שמובא במסכת אבות פרק ו' משנה ב'
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת: "אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה"!

והאדם? מה איתו?
האם הוא שומע אותם, האם הוא מכין את אוזניו לשמוע את השמועות?

יתרו כהן מדיין, אחד מגדולי כוהניה הוותיקים שהתנסה בכל גילולי הארץ ההיא.
שומע שמועה
הוא נוטש את עברו ונודד אל עבר עם הנצח להסתפח בנחלת האל. הוא זוכה שתקרא פרשה על שמו, לא עוד פרשה, אלא פרשת מתן תורה.

ונתת לעבדך לב שומע

מיתרו ניתן ללמוד דרך בעבודת השם, רבים הם השומעים – מעטים הם השומעים ומקשיבים באמת ובתמים.

האדם מייצר אלפי תירוצים וסיבות למה כדאי לחסום שמועה כזו או אחרת מלהגיע אל אוזניו ואל נבכי מוחו.

כדי לבקע את מחסומי הנפש את אותן מחשבות פיגול המתעתעות ועושות בו כרצונן, צריך להשתמש בכוח מחץ, במקדח יהלום, ומה הוא?

כח הרצון

רצון אמיתי להשיג יעדים, רצון אמיתי לשמוע ולהפנים, יכול לחולל מהפכות של ממש.

כח הרצון מקורו במידת הרחמים, כאשר אדם מעורר רעיוניו ודעתו לפעול הוא הופך את עצמו בכח רצון להיות כלי קיבול ראוי צנור של שפע ועשייה.

הדברים אמורים בוודאי בעניינים רוחניים וכך בעניינים גשמיים.

על האדם מוטלת המשימה
לחדד את ההקשבה הפנימית ולמקד את השמיעה הסלקטיבית במובן החיובי

לשמוע שמועה – – – ולבוא אחריה.

חז"ל נחלקו על אותה "שמיעה" זו. למרות פשט הכתובים, המפרש זאת בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים – "וישמע יתרו את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו, כי הוציא ה' את ישראל ממצרים", התלבטו כבר חז"ל מה היה אותו מאורע שהותיר על יתרו, את הרושם הגדול ביותר?
רבי יהושע אומר: מלחמת עמלק רבי אלעזר המודעי אומר: מתן תורה רבי אליעזר אומר: קריעת ים סוף שמע ובא" (זבחים קטז, ע"א).
רבי מנדלי מקוצק, שביקש לתת טעם במדרש זה, הדגיש לא את ראשו – "מה שמועה שמע", אלא את סופו, את ה"ובא". הרבה עמים שמעו, "שמעו עמים ירגזון", אך רק יתרו "בא". הוא תירגם את ה"שמועה" לא רק לקנאה ושנאה, אלא לבניין וליצירה. "ביאתו" של יתרו לא הייתה רק לשם סקרנות, מן הפה ולחוץ, אלא ניסיון כן ואמיץ לחבור לעם שזה עתה יצא ממצרים מבית עבדים.

יתרו "שמע" לדעת כל אחד מהשיטות את השמועה המדוייקת שבכל נס ונס.
וכפי שמביא "האור החיים" הקדוש : "בזה הצדיק כי כל המופתים לא היו אלא למעלה ולחיבת ישראל להוציאם ובשבילם עשה כל אשר עשה"

יתרו "שמע ובא" להיות לעזר ולסייע להיות חלק מעם ישראל בזכות אותה שמיעה מדוייקת וניצול ההזדמנות הוא הפך את את השמיעה לפעולה.

כוחה של הקשבה פעילה לשמש כחוסן אישי וחברתי

הקשבה והאזנה לדברי זולתנו אינה מלאכה קלה היא. האם יתרו חותן משה יכול לתרום לנו מעצותיו? האם החניה של ישראל נגד ההר היא זו שתסייע לנו להבין כיצד מאזינים זה לזה בצורה מיטבית?
האם גם אתם מכירים את התופעה בה אנו משוחחים עם חבר או ידי והמאזין נראה "לא איתנו"? או אולי צורת הביטוי ההפוכה: מישהו מנסה להעביר אלינו מסר, רעיון או דיווח ואנחנו לא מצליחים לקבל את המסר, כאילו איננו נוכחים שם…
תופעה זו הולכת ומתפשטת כאש בשדה קוצים במיוחד בדורנו, ופוגעת ללא רחם במגוון תחומי חיינו:
בהוראה, בחינוך ואף מפריעה בבניית תא משפחתי.

ננסה למקד את מקומות הקושי המפריעים להקשיב ולהיות עם זולתנו בעת המפגשים הבין אישיים. הקושי הראשוני מצוי במוח, בו נוצר קושי בריכוז, בחשיבה והפנמה. ככל שהנושא יותר מסובך ומופשט קבלת המסר תהיה פחות יעילה. המקום השני שבו מתרחשת ההקשבה לזולתנו הוא הלב, המקום שבו אמורים אנו להפעיל את מצפן הרגשות ליצור יחס של האזנה, אמפטיה כלפי השני.

פרשת יתרו מזמינה אותנו ללמוד כיצד ניתן לשפר את כישורנו החיובים בכל הקשור לקשב וליצירת רגשות חיוביים כלפי זולתנו, בעת המפגשים הבין אישים.

דווקא יתרו זה שמגיע כאורח מבחוץ מצליח להקשיב היטב להתרחשות החברתית סביבו. הוא מגיע לכך בזכות הראיה האובייקטיבית שלו ומשכלל את החוסן החברתי של העם בעצותיו לחתנו משה.
הוא מבין שכוחה של חברה נמדד בחוזק חבריה, חלוקת תפקידים ומטלות וביזור סמכויות בחברה, מחלקת את העומס באופן שמשמר את יציבותה, עמידותה וחוסנה לאורך זמן.

כל אחד מאיתנו יכול להגיע להקשבה פעילה ולשמיעה סלקטיבית חיובית. זה יכול להתממש אך ורק אם נחדש ונזקק בכל יום את תעלות השמע ונכין עצמנו לקבל את השפע הסובב אותנו בכל עת ובכל שעה. בהתחדשות וברעננות.

כל אדם יכול לרכוש יכולת הקשבה פעילה בכל יום, כפי שראינו ביתרו. אם רק ירצה בכך ויסמן זאת לעצמו כמטרת חייו

מאחל לכולנו שעת הקשבה ושעת האזנה לקולות הנכונים והפנימיים בתוכינו, דרכם לעורר את כוח הרצון והפעולה.

 

שבת שלום ומבורכת


הכותב הרב אוריאל בלמס הינו יועץ חינוכי, מנחה הורים וקבוצות. בעל תואר A.M. מומחה למצבי חירום, משבר ואבדנות, ילדים ונוער בסיכון-זיהוי ואיתור, טיפול ומניעה בנשירה. תואר ראשון בחינוך, תואר שני בניהול מערכות חינוך. מאמן אישי ומוסמך NLP, מרצה מומחה לגיל ההתבגרות, חבר הנהלת איגוד ענ"ף

אולי יעניין אותך גם

השארת תגובה

הצטרפו לרשימת התפוצה של מגזין קנייטש

הדילים הכי חמים | קבוצות הרכישה המשתלמות ביותר | הטבות יחודיות למצטרפים

כוח הקנייה החזק בציבור החרדי - מעל 15,000 דיוורים ישירים​

רוצה לפרסם בקנייטש?

או שיש לך כתבה מעניינת, זה בדיוק בשבילך. 

עקבו אחרינו
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
%d בלוגרים אהבו את זה: